עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'

ירידה, וחזרה למעלה.

31/01/2014 19:47
נערת הגורל
בפעם האחרונה שבה כתבתי, סיפרתי לכם על ריצת הספורט שעשיתי. אורכה פחות או יותר כשמונה דקות.
יומיים לאחר מכן, נבחנו על אותה ריצה. הפעם, כלל לא סיימתי אותה. בסיבוב השלישי המרתי את פי המורה.
הבטתי בבנות, רצות ומתנשפות, בעוד גרוני צורב ולא מותיר לי לנשום. אך בשיעור מסוים זה, לידנו הם נכחו.
הבנים. בני הכיתה, מכיוון שאנחנו מופרדים. ולא רציתי להיות תחרותית, רק להותיר רושם מספק דיו בשבילו.
ולא שהיה לו עניין בכך. לא במראה חיצוני, ולא בהישגים. והוא אמר לי את זה מפורשות. ורציתי לעשות זאת.
הייתי מאוכזבת מעצמי. שציפיתי מעצמי משהו, ולא עמדתי בו. לחץ תמיד השפיע עליי לרעה, תמיד קטל אותי.

עבר כשבוע. מורתנו להיסטוריה לא הגיעה בשעה המיועדת, ומורה הבנים לספורט הורה לנו ללכת לאולם הפנימי.
שלחו את הבנות למורתנו לספורט. מורה שחורת שיער, מבוגרת אך בריאה, שתמיד התנהגה בחביבות אל כולנו.
והורו לנו לצאת לאותה ריצה. ריצה שאורכה ארבעה סיבובים, סביב מגרש דשא מגודר, ריצה שאורכה 1,200 מ'. 
נשמתי בעדינות, השתדלתי לא לפתוח את פי לנשימה, לא דיברתי, ודאגתי להתחיל טיפה במהירות, ואז להאט.
לא ויתרתי לעצמי בפעם הזאת. לא עצרתי להליכה, ולו כמה צעדים בסיבוב השלישי. הבנים שיחקו כדורגל לידנו.
בסיבוב השני, הייתה הרגשה של תחרותיות, ביני לבין ילדה רזה, מקובלת ושחורת שיער, שחצנית, ומלאת רדידות.
אך היא התעייפה באיזשהו שלב. ראיתי אותה כאילו דועכת, נעלמת מאחוריי ומאטה את קצבה. ואז, פשוט דאגתי.
לא קל לי לעמוד בציפיות. לא של עצמי, וודאי לא של אחרים. אך ידעתי שכול עצירה שלי תאט, שלא אהיה ראשונה.

שש דקות וארבעים וחמש שניות במדויק. זאת הייתה תוצאה שלא ייאמן. אלף ומאתיים מטרים תוך כשש או שבע דקות. 
בנות הסתכלו עליי כלא נורמלית, אפילו אצל אייל זה גרם להרמת גבה. בעברי הייתי הכושלת מכולן, ועכשיו אני הפוכה.
שחשבתי שרק ירדתי למטה, שלא הצלחתי להשלים סיבוב כאשר הייתה השנייה, ובעצם פשוט הייתי צריכה לא לוותר.

ועכשיו, השאלה הרעה מכולן. כעת אני רוצה לעמוד איפה שאני. אך להשיג את התוצאה הזאת כול פעם מחדש? אוי, לא. 
The Cheshire CatSuzanסופרת כוכביםMeshiהכאב שבשתיקהBe Your Own HeroTigerLilysimcowsin
31/01/2014 20:53
כמו שעשית את זה בפעם הראשונה , פשוט אל תוותרי לעצמך .
ואת צריכה לעמוד רק בציפיות של עצמך לא של אחרים
סופרת כוכבים
01/02/2014 16:56
כל הכבוד!
איזה יופי שלא ויתרת לעצמך והלכת עד הסוף :-)
אני מסכימה עם התגובה של Teenager. את צריכה להוכיח לעצמך שאת יכולה, ולא לאחרים, כי אחרי הכול - לא הם אלה שיהיו איתך במשך כל חייך. את הבנאדם היחיד שתמיד תחיי איתו.
TigerLily
07/04/2014 16:26
יש לך את זה יקירתי.
אל תוותרי.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון