עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'

.study

23/04/2014 16:19
נערת הגורל
אני מוציאה את אחת ממחברותיי. לא מאזינה למורה, משרבטת בעזרת עפרוני. סוף כול דף, להתקמט.
השמש קורנת ומשזפת אותי, שורפת ומאדימה את לחיי. מחוץ לחלון. וילון כצבע השמיים, כלל לא עוזר.
אחרי כארבעים וחמש דקות, המורה מודיעה בקול שעלינו לצאת. הפסקה, אורכה חמש דקות, ולא יותר.
נערים ונערות, לעתים גם מורים חפוזים להגיע לכיתתם, כולם מצטופפים, רעשם הוא המחריש את אוזניי.
אחרי הדקות האלו, ראשים מתחילים לפנות, התלמידים מפנים את מקומם רק אל המורה המחזיק מפתח.
אותו הסדר חוזר על עצמו, השעות אינן חולפות, הנער היושב לידי עסוק בשרבוט, או שלוחש לעבר ידיד.

אני עומדת, מחכה בקוצר רוח אל האוטובוס. אף רוח מרעננת לא נושבת, השמש עומדת בשמיים, בשיא.
לעתים אני רואה חתול, מלקק את כפותיו, מחפש מזון כלשהו, או שרץ בקלילות חזרה אל תוך השיחים.
השפתון השקוף, שאמור למנוע התייבשות, איננו עוזר יותר. ריחו, ריח פירות טרופים, ומגעו העדין, אינם.
כעת אני חשה רק בדבק, משרבבת את שפתיי אך זה אינו מועיל. הוא שומני, מחמם את שפתיי עוד יותר.
עורי, שהיה רענן עוד בבוקר, כאשר ראיתי את קרני השמש החלשות, כשהיה נקי ומטופח, אינו נותר עוד.
הרגשתי כאילו שפכו עליי סיר שמן, מיוזעת. החמה קרנה מעליי. ריחי אינו היה פרח, כבבוקר, אלא זיעה.

הגעתי לתחנתי. מרחק מן ביתי. הייתי רוצה ללכת יותר מהר, להגביר את קצב צעדיי, אך התחושה לא הותירה לי.
הרגשתי את שפתיי המשומנות, פלטתי נאחה כאשר נזכרתי שאיני יכולה ללטף את חתולי בעוד אני כה מלוכלכת.
פתחתי את דלתי במפתח הכסוף. סגרתי את דלתי בחוזקה, זרקתי את תיקי על הרצפה, חתולי כעת בא לרחרח.

ידע הוא דבר חביב עליי, תמיד רציתי לדעת ולחקור כול פרט, אני רוצה להחכים. אז למה קשה לי?
The Cheshire Catשרוןבין הצלליםRainשקדMeshiTigerLily
סופרת כוכבים
23/04/2014 21:13
לא הייתי בבלוג כבר די הרבה זמן, וממש שמחתי לחזור ולראות כל כך הרבה פוסטים חדשים. לא הייתי בגלל שלא כתבו הרבה. כיף לקרוא את ה שאת כותבת:-)
נערת הגורל
24/04/2014 19:56
רבות עזבו את הבלוג, או פשוט שכחו מקיומו. התגעגעתי לתגובות מעודדות, בפרט שלך, אני כ"כ שמחה שכתבת. ותודה רבה על המחמאה ♥♥
Rain
26/04/2014 12:28
איך אני אוהבת את התיאורים שלך פשוט נהנתי לקרוא לא יודעת איך את עושה את זה אבל זה מדהים
נערת הגורל
26/04/2014 23:14
תודה רבה, זה מאוד טבעי, זאת אהבה לכתיבה. גם לך יש דברים מדהימים בכתיבה ♥
Gossip Girl
06/05/2014 14:17
את כותבת מדהים
TigerLily
01/08/2014 12:30
פוסט יפהפה..
ובקשר ללימודים, לא כל אחד בנוי לביה"ס, אני יודעת שאני לא.
אבל את מחכימה לבד, בעצמך, את קוראת, את כותבת.
ואת תגיעי רחוק.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון