אני לא מבינה איך אנשים לא שמים לב.. ולא אכפת לי אים זה טיפשי או לא.. כי באלי ת'ארנב וזהו... ומה אני אגיד למולי?! הא?! אני לא יכולה לסבול את המחשבה שלוקחים ממני מה שכ"כ רציתי... כן גם הארנב.. אבל גם החופש לבחור.. די כבר! מה עם הרגשות הא?!
אני כבר לא תינוקת, אז מה אני, בובה?! לא לא, אני לא הולכת לוותר כ"כ מהר. הם רוצם שאני אעלה לכיתה ו'? שאני אהיה אחראית? שאני אתרחק מהקרינה? (אני לא מכורה למחשב, אבל אינלי מה לעשות, כי דיברתי מספיק כדי שתבינו שחברות זה לא הגיוני מבחינתי, כי אין לי.) אז הנה, ההכנה! ובזמן המחנה קיץ שלי שזה סה"כ שבוע אני הולכת להשאיר אצל אימא שלי.. כי היא תעבוד בבית-קפה, אבל זה רק בערבים! אז זהו :]
אני מכונה לכתוב בכתב-ידי שלוש עמודים שאני כבר לא צריכה יותר שישלטו עליי, כי הגיע הזמן שאני אהיה מה שקוראים לו "הדור של היום". בבגדים הנורמליים, לצאת מתי שאני רוצה מהבית, והכי חשוב- כשמשהו רע קורה שיתחילו לשתוק. אני מטפלת בזה.
טוב, אני מקווה שאתם תומכים בי לא לוותר!
;){kind=link}