תקציר הזמן האחרון, הכל סתמי בעיניי.
השעה מאוחרת. נדמה לי שאני כותבת בלי רגש בזמן האחרון, ואני לא יודעת אם זה בולט או לא. השעה מאוחרת, ואני קצת עייפה, וקצת מתוסכלת מהיום שהיה. כאילו אני עושה את הכל סתם ככה, כי עושים. אמנם את הכתיבה אני עושה בשביל עצמי, אבל עדיין, סתם. התחושה הפוכה משהייתה בשבוע שעבר - אם הכל נראה לי תהומי לפני שבועיים, עכשיו הכל סתמי. כאילו אני עושה הכל בשביל כלום. אז אפשר להגיד שאני נמצאת במבוי סתום בחיים.















