עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הגיגים, רגשות, מעשים ושאר קשקושים של נערה מתבגרת. כותבת עוד מילדות, משתמשת בבלוג בתור ארכיון ומקום להתבטא.
חברים
אחת שיודעתedyaIM ALGeminiGod Is A WomanBe Your Own Hero
Lady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFFTigerLily
missteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
אנוכי
אישה,
יהודייה,
חילונית,
ישראלית,
צמחונית,
חולמנית,
סקרנית,
פחדנית,
בעלת כלב,
בעל חתולים,
אוהבת אדם,
אוהבת בע"ח,
אוהבת אוכל,
אוהבת ילדים,
אוהבת מוזיקה,
שונאת לפחד,
שונאת מתחים,
שונאת חרקים,
שונאת שקט,
שונאת ריצה,
חובבת הליכה,
חובבת טיולים,
חובבת מסורת,
חובבת היסטוריה,
חובבת דיבורים,
חובבת דיונים,
חובבת כתיבה,
חובבת קריאה,
חובבת ספרים,
חובבת אגדות,
חובבת סרטים,
חובבת עיצוב,
חובבת DC,
חובבת גיבורי על,
חובבת אנימציה,
חובבת אנימה.
משפטים
”Gravitation is not responsible for people falling in love“

”It always seems impossible until It's done“

”אם כולם חושבים אותו הדבר, סימן שמישהו לא חושב כלל“

”חתול שחור שעובר בדרך זה סימן שהחתול בדרך לאנשהו“

”אישה יכולה להסתיר את אהבתה ארבעים שנה, אך את כעסה אפילו לא יום אחד“

”כשאתה מת זה לא כואב לך, אלא לסובבים אותך. כך גם כשאתה טיפש.“

”פתגם אנגלי עתיק אומר - אל תרוץ בראותך צלף, אתה תמות עייף!“

”מוות של אחד זו טרגדיה, מוות של מיליון זו סטטיסטיקה“
סטאלין

”אל תדאג ממה שאנשים חושבים עלייך, הם טרודים ממה שאתה חושב עליהם.“
אדלשטיין

”קל יותר להשיא עצה לאחר מאשר לך עצמך“
רבי נחמן מברסלב

”אנשים נרתעים משקט כי למחשבות שלהם יש את הרעש הכי מטריד“
הילה שלג

”שָׁמוּר אוֹתִי מֵאוֹהֲבַי וּמִשּׂוֹנְאַי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי“
וולטר

”טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק“
משלי, פרק כ"ז, פסוק י'

”טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל“ קהלת, פרק ד', פסוק י"ג

”כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת“ קהלת, פרק ט', פסוק ד'

”נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא“
משלי, פרק כ"ז, פסוק ג'

”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה“
משלי, פרק י', פסוק י"ב

”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ“
שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'

”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“
מסכת אבות

”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד“
רבי נחמן מברסלב

דובי ובכי

06/04/2018 00:58
נערת הגורל
יש לי דובי.
לא, סליחה, היה לי דובי.
דובי חום, פרוותי, עם אף שהיה עשוי מחתיכת בד קטנה.
ואבא שלי זרק אותו. או נתן אותו. אלוהים יודע איפה זה עכשיו.
אני בסערת רגשות ומותר לי. ואני הולכת להתבכיין ולצרוח על זה כמה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
זאת לא הפעם הראשונה שאבא שלי מעלים לי צעצועים. הצעצועים שלי חשובים לי, הם איתי שנים. אני זוכרת שראיתי אותו ברחוב ליד הפח ורצתי לקחת אותו. אהבתי את הדובי הזה והוא עבר איתי כמה דירות. הוא עבר איתי כמה שנים. זה שלי.
לא מעניין אותי שאני בת 16, או בתיכון, או מתבגרת, או צריכה להתבגר, לא מעניין אותי. לא מעניין אותי שיש צרות גדולות יותר בעולם, לא מעניין אותי שיש לי עבודות הגשה מטומטמות, לא מעניין אותי שצריך להירגע ולא מעניין אותי כלום חוץ מזה שיחזירו לי את הדובי שלי ואני אוכל לישון בשקט.
מותר לי לבכות ולהיחנק בגלל הדובי. זה הדובי שלי. לא של אבא שלי ולא של אף אחד אחר.
אבא שלי לקח אותו ממני. למה? כי זה היה גדול מדי והוא לא חשב שאני צריכה את זה. ברור שהוא לא חשב. למה שיחשוב? לא, סה"כ עוד איזה פריט מטופש של הבת שלו, לא משהו שצריך לחשוב עליו, או לשאול אותה, או לא יודעת, לא להעלים לה פריטים, לעזאזל! בפעם השלישית. והוא ישכח. כמו שהוא תמיד שוכח מהפריטים שהם של הבת שלו. אין לי כוח, ואין לי עצבים, ואין לי סבלנות. למה לגעת בפריטים שלי. מי ישמע, כמה טוב לי ונהדר לי בחיים שאני לא צריכה את הפריטים המסכנים שלי. ממש אין בעיות על פני כדור הארץ חוץ מהדובי שלי, נכון? זה מה שמפריע לעולם הזה? זה למה צריך לקחת את הדובי הזה?!
הוא שם לי איזה בובת כלב מסריחה במקום. ממש אני לא אשים לב. זרקתי את זה לסלון. מחר בבוקר אני אדרוש שהוא יעיף אותה מהבית. מצידי שייתן אותה, שיזרוק אותה או שישרוף אותה. זה לא תחליף לכלום ואני לא רוצה לראות את זה.
אני מתבכיינת כי אני רוצה להתבכיין. כי אני מתוסכלת וכועסת ואני לא רוצה לחכות ולהירגע ולהבין שזה דובי צעצוע. אני רוצה לבכות, ואני אבכה עד מחר, כי אני רוצה וזאת זכותי המלאה. אז אני אבכה. אני אבכה ואיחנק ואצרח עד השמיים ושכל העולם יידע ויישמע. למה? כי נמאס לי שכל פעם, כל פעם, צריך לסבול איזה שטות אחרת. כל פעם מחדש לסבול ולסבול ולהתייסר על איזה משהו אחר, כל פעם החיים מכים אותך במשהו, ולא, אני לא רוצה להגיד תודה על מה שיש לי. אני רוצה לכעוס. אבא שלי לוקח לי פריטים שהיו איתי בילדות מבלי למצמץ וזה לגיטימי לבכות וצעוק.

אז כן, אם זה לא הובן, אני כועסת עכשיו, ברגע זה ממש.
IM ALGod Is A Womanedya
IM AL
06/04/2018 01:10
למרות שאני מבוגר מרגיש כל כך מחובר למה שאת מתארת.
יש פריטים שאתה פשוט קשור אליהם ללא קשר לגיל או למשהו.
זה יכול הליות איזו חולצת טריקו ישנה שכבר קרועה לגמרי, אבן , ספר,
גם אני נורא קשור לפריטים מסויימים בייחוד ישנים שנגררים איתי שנים.
ממש מבין את זה שאת כועסת.
נערת הגורל
06/04/2018 01:42
כבר בערך שעה אני עצבנית מאוד. אם הוא לא יחזיר לי את הדובי (והוא אמר שהוא יחזיר!) אני חושבת שאני אצא מדעתי. אוף, אני שמחה שאתה מבין אותי, אני פשוט מצוברחת מדי.
20/04/2018 03:38
אני מבינה ללבך. גם אני איבדתי דובי שהיה כל עולמי. דובי חום, פרוותי ובעיקר שלי. אהבתי אותיונורא, החבר היחיד שהיה לי. אבל הוא הלך ממני בגיל 8. אני חושבת עליו מידי פעם. אני מבינה את הכעס ואת התסכול, חברים הם מצרך נדיר ואי אפשר לשכוח מהם בקלות, אבל אני מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
נערת הגורל?
זה השם שלי מאז ומתמיד. טוב, לא לגמרי. בתחילת הדרך נקראתי ילדת הגורל. הבלוג הזה אפשר לי לנשוא שם שבחרתי בעצמי, שם קלישאתי ומגוחך ללא שום הסבר, אבל אי אפשר להחליף אותו. לא מבחינתי. אני נערת הגורל, ותמיד אהיה.