עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הגיגים, רגשות, מעשים ושאר קשקושים של נערה מתבגרת. כותבת עוד מילדות, משתמשת בבלוג בתור ארכיון ומקום להתבטא.
חברים
אחת שיודעתedyaIM ALGeminiGod Is A WomanBe Your Own Hero
Lady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFFTigerLily
missteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
אנוכי
אישה,
יהודייה,
חילונית,
ישראלית,
צמחונית,
חולמנית,
סקרנית,
פחדנית,
בעלת כלב,
בעל חתולים,
אוהבת אדם,
אוהבת בע"ח,
אוהבת אוכל,
אוהבת ילדים,
אוהבת מוזיקה,
שונאת לפחד,
שונאת מתחים,
שונאת חרקים,
שונאת שקט,
שונאת ריצה,
חובבת הליכה,
חובבת טיולים,
חובבת מסורת,
חובבת היסטוריה,
חובבת דיבורים,
חובבת דיונים,
חובבת כתיבה,
חובבת קריאה,
חובבת ספרים,
חובבת אגדות,
חובבת סרטים,
חובבת עיצוב,
חובבת DC,
חובבת גיבורי על,
חובבת אנימציה,
חובבת אנימה.
משפטים
”Gravitation is not responsible for people falling in love“

”It always seems impossible until It's done“

”אם כולם חושבים אותו הדבר, סימן שמישהו לא חושב כלל“

”חתול שחור שעובר בדרך זה סימן שהחתול בדרך לאנשהו“

”אישה יכולה להסתיר את אהבתה ארבעים שנה, אך את כעסה אפילו לא יום אחד“

”כשאתה מת זה לא כואב לך, אלא לסובבים אותך. כך גם כשאתה טיפש.“

”פתגם אנגלי עתיק אומר - אל תרוץ בראותך צלף, אתה תמות עייף!“

”מוות של אחד זו טרגדיה, מוות של מיליון זו סטטיסטיקה“
סטאלין

”אל תדאג ממה שאנשים חושבים עלייך, הם טרודים ממה שאתה חושב עליהם.“
אדלשטיין

”קל יותר להשיא עצה לאחר מאשר לך עצמך“
רבי נחמן מברסלב

”אנשים נרתעים משקט כי למחשבות שלהם יש את הרעש הכי מטריד“
הילה שלג

”שָׁמוּר אוֹתִי מֵאוֹהֲבַי וּמִשּׂוֹנְאַי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי“
וולטר

”טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק“
משלי, פרק כ"ז, פסוק י'

”טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל“ קהלת, פרק ד', פסוק י"ג

”כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת“ קהלת, פרק ט', פסוק ד'

”נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא“
משלי, פרק כ"ז, פסוק ג'

”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה“
משלי, פרק י', פסוק י"ב

”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ“
שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'

”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“
מסכת אבות

”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד“
רבי נחמן מברסלב

כלא ושמו בית

09/10/2018 19:03
נערת הגורל
לא הרבה אני נוטה לדבר על הבית שלי. כלומר, על הבית כמבנה ממשי דווקא כן, אבל לא על מה שאנשים קוראים לו בית. נערה שמתגוררת עם המשפחה. ואני לא מדברת על זה הרבה כי לא תמיד אני יודעת איך לתאר את זה. את התחושה שאני סיר לחץ מהלך. שבתוכי יש מעין לחץ ששוקע בתחתית. הלחץ מצטבר, הולך ונאגר עד לכמות מסוכנת. כן, זה תיאור טוב, סיר לחץ אנושי.

אני הולכת ברחוב, סתם ככה, לטייל עם הכלב. שעת ערביים, השמיים צבועים בצבעים כהים ועננים ורודים וכתומים. ביד אחת מפתח, ביד השנייה רצועה עם כלב קטן שמרחרח את המדרכה. אני הולכת ואני אכולת זעם. כל מה שעובר לי בראש זה כל מה שרע בחיים האישיים. מה שרע, איום, נוראי, טרגדיה, אסון. מעבירה את מה שקורה לי בחיים וחושבת לעצמי, אחרי שני ניסיונות שיקום כושלים, אין דרך חזרה. יש גבול לכל תעלול. לא יעזרו לא פסיכולוגים ולא בית דין. אין לי את המשפחה שרציתי, ולעולם לא תהיה. אני אוהבת את אבא שלי ואת הצד שלו במשפחה, מאוד אוהבת, הם משפחתי. בסופי השבוע אני באושר עילאי, גם אם אבא שלי מרוויח פחות והבית קטן יותר. את אבא שלי אני מחבקת ומנשקת בכנות מוחלטת. הצד השני, לעומת זאת, שאני נמצאת בחיקו כל כך הרבה זמן, הוא אחר. לא חשובה כמות האהבה והחיבה והמילים נחמדות שירעיפו עליי, העבר לא נותן לי מנוחה. אני לא מסתגרת בחדר כי אני בת נוער מתבודדת שכזו, אני אוהבת פרטיות אבל אני גם אוהבת לדבר עם אנשים. להסתגר כל היום זה לא בהכרח בשבילי. אני עושה את זה, אני נעולה בחדר כל שעות היום, כי אני לא רוצה לראות אף אחד מהם. אני מלאת חרדות לגבי משפחה עתידית, אם אי פעם אקים אחת כזאת. יש לי תחושה רעה, רעה מאוד, שאם אני אתחתן ואוליד ילד, אני אשמור על זה בחירוף נפש. כי אני רוצה משפחה, משפחה שתישאר איתי. שתהיה שייכת לי ולא לאנשים אחרים, משפחה שלא ארגיש צורך לדרוש ממנה דין וחשבון.
אף פעם לא מצאתי ביטוי, אבל אני חושבת שהמילה כלא מתאימה. התלבטתי בין כלא לכלוב, אבל בכלוב מטפלים לטובה בחיות, ולכן הנחתי לזה. זה כלא יפה, לא אגיד שלא. כלא מזהב ממש. יש פה יותר כסף, בית נוח, חיות מחמד ובכלל, זה מקום לא רע מבחינה חומרית. אבל הנפש מעונה. כן, אני מניחה שהקונוטציה הישירה לקדושה מעונה לא משרתת את ההתבטאות שלי, אבל אני סובלת. במלוא הכנות. קשה לי להגיד את זה בפה מלא, כי, כן, יש אנשים שסובלים יותר. אני מודעת לכך שחיי הם לא חיי סבל כמו של הרבה אחרים, ובכל זאת, אני לא יכולה להימנע מלהגיד - כואב לי. לא טוב לי בבית הזה. אני לא מתכוונת לברוח לרחוב, יש לי לאן ללכת והרבה הזדמנויות בפניי. אבל כואב לי להעמיד פנים. אני לא הבת הזאת, הבת הנחמדה. בת שסלחה על הכל, מחייכת ומצחקקת עם האישה שסדקה את חייה וגרמה לנזקים בלתי הפיכים. אני בת מלאה בזעם ובתסכול ובלחץ ובעצבים בלתי נגמרים. אז אמרו שאני אגדל, כשתגדלי תביני. כשתגלי תסלחי. אבל אני לא רוצה, בסדר? אין לי לא הרצון, לא הכוח ולא היכולת.

טוב, כתבתי קצת בחוסר סדר. לא ממש ארגנתי את הכתוב כי המטרה לא הייתה לתאר את האירועים, אלא רק לפרוק זעם במקום לצרוח באמצע הרחוב על הכלב המסכן שלי. בדיוק הייתה שיחה שנראתה לכל המשתתפים בה תמימה, ורק אני קפצתי מהמקום. אני עוצרת את עצמי מלהשתולל, וזה אמנם מצליח אבל גם משאיר טינה. זרו לי מלח על הפצעים ואני מיהרתי לעשות את מה שפשוט התחננתי מעצמי לעשות. לכתוב.

IM ALedyaהדסSurvivesRainריקי
IM AL
09/10/2018 19:42
חושב על כך שצריך להיות זהיר שלא לשרוף קשרים עתידיים אפשריים,
הרבה פעמים בהתנהלות בתוך המשפחה נוצר מצב שהתנהלות של רגע משפיעה על שנים של יחסים,
וזה מפחיד המחשבה שמוותרים על אח,אמא,אבא רק בגלל שבפרק זמן מסויים היחסים היו גרועים,
מה עוד שאנשים משתנים כך גם יחסים בין בני המשפחה, ועדיין כן יש בני משפחה מקרבה ראשונית שממש קשה לחיות לצידם.
נערת הגורל
09/10/2018 21:47
אני חושבת שקשה לקרוא לזה 'פרק זמן מסוים'. הבעיה לא הייתה דווקא באותו פרק הזמן שבו קרה מה שקרה, אלא שכל ניסיון לשקם את היחסים נגמר בזה שנחת משהו נוסף שצריך לספוג. וזה לא ממש משנה כמה האדם השתנה אם החיים לצידו ממשיכים להזרים בעיות, פשוט מסוג שונה. זה קשה, בזה אתה צודק.
Michael
11/01/2019 02:16
לפי הכתיבה רואים שאת בחורה דיי אינטליגנטית,
לצערי מה שאת חשה עכשיו לא יהיה יותר טוב, ולאט ולאט התחושות האלה רק יתעצמו בעתיד,
הדבר היחידי שאני יכול להציע לך על מנת לרכך את המכה, זה להקיף את עצמך באנשים שאוהבים אותך שלא כוללים את המעגל המשפחתי,
באם מדובר בחברים או חברות, תנסי כמה שיותר ליצור קשרים חדשים אפילו אם זה אומר שתצטרכי לצאת מאיזור הנוחות שלך,

מקווה שיעזור
בהצלחה
אוריון
25/05/2019 15:51
באסה. מתישהו תגדלי ותעזבי את הבית, בינתיים תצטרכי להסתדר איכשהו. תנסי להבין גם את הצד השני ולא להסתכל מנקודת מבט רגשית צרה כמו שלפעמים קורה במצב כזה.

”אם כולם חושבים אותו הדבר, סימן שמישהו לא חושב כלל“
משפט יפה. לפעמים אבל כולם חושבים אותו דבר, למשל היום כולם חושבים שהעולם עגול - פעם לא היתה תמימות דעים בנושא הזה, אבל כבר הרבה זמן שיש.
”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“ מסכת אבות
את זה אני דווקא מכיר מילדות ומשתדל ליישם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
נערת הגורל?
זה השם שלי מאז ומתמיד. טוב, לא לגמרי. בתחילת הדרך נקראתי ילדת הגורל. הבלוג הזה אפשר לי לנשוא שם שבחרתי בעצמי, שם קלישאתי ומגוחך ללא שום הסבר, אבל אי אפשר להחליף אותו. לא מבחינתי. אני נערת הגורל, ותמיד אהיה.