עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הגיגים, רגשות, מעשים ושאר קשקושים של נערה מתבגרת. כותבת עוד מילדות, משתמשת בבלוג בתור ארכיון ומקום להתבטא.
חברים
אחת שיודעתedyaIM ALGeminiGod Is A WomanBe Your Own Hero
Lady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFFTigerLily
missteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
אנוכי
אישה,
יהודייה,
חילונית,
ישראלית,
צמחונית,
חולמנית,
סקרנית,
פחדנית,
בעלת כלב,
בעל חתולים,
אוהבת אדם,
אוהבת בע"ח,
אוהבת אוכל,
אוהבת ילדים,
אוהבת מוזיקה,
שונאת לפחד,
שונאת מתחים,
שונאת חרקים,
שונאת שקט,
שונאת ריצה,
חובבת הליכה,
חובבת טיולים,
חובבת מסורת,
חובבת היסטוריה,
חובבת דיבורים,
חובבת דיונים,
חובבת כתיבה,
חובבת קריאה,
חובבת ספרים,
חובבת אגדות,
חובבת סרטים,
חובבת עיצוב,
חובבת DC,
חובבת גיבורי על,
חובבת אנימציה,
חובבת אנימה.
משפטים
”Gravitation is not responsible for people falling in love“

”It always seems impossible until It's done“

”אם כולם חושבים אותו הדבר, סימן שמישהו לא חושב כלל“

”חתול שחור שעובר בדרך זה סימן שהחתול בדרך לאנשהו“

”אישה יכולה להסתיר את אהבתה ארבעים שנה, אך את כעסה אפילו לא יום אחד“

”כשאתה מת זה לא כואב לך, אלא לסובבים אותך. כך גם כשאתה טיפש.“

”פתגם אנגלי עתיק אומר - אל תרוץ בראותך צלף, אתה תמות עייף!“

”מוות של אחד זו טרגדיה, מוות של מיליון זו סטטיסטיקה“
סטאלין

”אל תדאג ממה שאנשים חושבים עלייך, הם טרודים ממה שאתה חושב עליהם.“
אדלשטיין

”קל יותר להשיא עצה לאחר מאשר לך עצמך“
רבי נחמן מברסלב

”אנשים נרתעים משקט כי למחשבות שלהם יש את הרעש הכי מטריד“
הילה שלג

”שָׁמוּר אוֹתִי מֵאוֹהֲבַי וּמִשּׂוֹנְאַי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי“
וולטר

”טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק“
משלי, פרק כ"ז, פסוק י'

”טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל“ קהלת, פרק ד', פסוק י"ג

”כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת“ קהלת, פרק ט', פסוק ד'

”נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא“
משלי, פרק כ"ז, פסוק ג'

”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה“
משלי, פרק י', פסוק י"ב

”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ“
שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'

”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“
מסכת אבות

”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד“
רבי נחמן מברסלב

צעקות

08/09/2019 20:04
נערת הגורל
איזה כיף זה לשמוע צעקות. משהו מדהים. מאז שהייתי קטנה זה היה אחד הדברים שהכי הטרידו אותי. עונשים אמנם יכולים להטריד אותי, אבל לפחות אני יכולה להתמרמר עליהם בזמן שהם חולפים. גם הכעס חולף בסופו של דבר, למרות שאני תמיד מעדיפה לשמר אותו ובכלל להתכחש לזה שאני כבר לא כועסת. אבל זה לא ענייננו כרגע. ברגע זה ממש אני שומעת צעקות מהסלון. זה ממש חשוב לצעוק על זה שאתה כזה אנוכי כי אתה לא שוטף כלים אף פעם ואיזה מסכנה את שאת כן צריכה לשטוף כלים. רחמים, רחמי שמיים. בהחלט מצדיק שיחת צעקות שנמשכת כבר אני לא יודעת כמה זמן. מה היא השלווה של הילדים לעומת הצורך העז שלכם להוציא את כל הכעס שלכם באמצע הבית. סדר עדיפויות למופת.
אתם מבינים, מבוגרים לא באמת שונים מילדים או מנוער בנושאים האלה. מה ההבדל? הרי הם מפגינים את העובדה שאין להם יכולת איפוק ומכריזים עליה בראש חוצות, גם אם לא במילים ישירות זה המסר המשתמע. הם לא יסגרו את הפה שלהם או ינהלו את השיחה הזאת בחוץ, במקום שבו אין אף אחד או לכל היותר זרים אקראיים, הם יצעקו אותה בתוך הבית מזריחת החמה עד צאת הנשמה. הערכת הזמן הזאת מופרזת, נכון, אבל אף פעם לא הייתי בחורה סבלנית במיוחד, וארבעים דקות ומעלה של צעקות הן די והותר. נו, אתם צועקים ברוסית, אז אף אחד לא מבין אותכם. כאילו שבשפות זרות אין לאנשים את היכולת להבין שמדובר בריב. 
נו, עכשיו אני בת שמונה עשרה, אני אדם בוגר, אני אמורה לדעת להתמודד עם זה. שכחתי לספר? היה לי יום הולדת ביום שישי האחרון. בשישי לספטמבר. טוב, האמת שזכרתי לספר, אבל הייתי עסוקה בסוף השבוע הזה. אם לא הייתי שומעת צעקות מחוץ לדלת הסגורה של החדר שלי אולי גם הייתי מספרת לכם כמה זה היה נחמד. באמת, אני לא סרקסטית, היה לי נחמד. אמנם באופן גבולי היו גם בעיות, אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שנהניתי. מה שקצת פחות מוצא חן בעיניי הוא ההחלטה המגוחכת שלי לחזור לבית הזה במקום להישאר בבית של אבא. והוא אפילו הציע לי להישאר עוד יום, משום שהוא נתקע עם המכונית במדבר ולא יכל להסיע אותי, אבל אני אמרתי לעצמי שאחזור בסוף השבוע ויהיה בסדר. לא עברו חמש שעות לפני שהתחרטתי על ההחלטה הזאת. אלוהים, תמיד שנאתי שצועקים עליי. אני לא יודעת למה. 
בשנייה שכתבתי את זה חלפה ניידת משטרה ברחוב והקולות שהיא עושה הגיעו עד לחדר שלי. ממש מעלה זיכרונות. מי מאיתנו לא אוהב להיזכר בימים היפים שבהם הייתם ילדים בני חמש והמשטרה התפרצה לבית תוך כדי שההורים שלכם צועקים בקולי קולות. בגיל שמונה עשרה זה לא באמת נהיה טוב יותר, כי אתם יכולים לעשות את זה בשקט ובאזור שלכם - שזה יתרון, אבל לא מספיק כדי לא לגרום לכם להצטמרר. עכשיו זה לא בין ההורים שלכם אלא לבין הגרושה והגבר האחר. מבינים למה אני שונאת את כל ימי האם, ימי המשפחה ושאר הקשקושים האלה? כי אמנם יש לנו קשר דם אבל לחץ הדם שלי כנראה מזנק בגלל זה. איזה משחק מילים משעשע, בחיי. אני כנראה אגלגל עיניים כשאראה את זה בעתיד, אבל לבינתיים, שיהיה. מאחר שאני לא יכולה לדפוק את האגרוף שלי בשולחן (תאמינו לי, כבר עשיתי את זה בעבר כשהבית היה ריק), אני כותבת במהירות ובלי עריכות. הסגנון הספונטני הזה פחות מוצא חן בעיניי, וכנראה שיש פה הרבה חזרות על מילים, אבל שיהיה. מה, אני היחידה שאסור לה לכעוס במקום הזה?

תוספת בעריכה מאוחרת: עברה שעה והצעקות עוד נמשכות.

edya
God Is A Woman
16/09/2019 13:08
לאחר שיצאתי מבית הוריי יכולתי לחזור להתקרב. כשאין יותר יחסי כוחות אז זה משפיע פחות. רוצים אותי? אבוא בתנאים שלי, לא מסוגלים להתנהג כמו בני אדם? ביי אני לא חייב לכם כלום!
מתיש כל הצעקות האלו.. אני מנסה להתחבר, אם הייתי במקומך הייתי יוצא ומשתיק אותם -_-'
אבל זה אני

היי מזל טוב!
נערת הגורל
18/09/2019 09:24
ברור לי שאם אני אגיד משהו אז הם יתחילו לריב איתי. אני מתלהטת מהר בריבים אז אני משתדלת להימנע מהם (למרות הרצון).
ותודה רבה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
נערת הגורל?
זה השם שלי מאז ומתמיד. טוב, לא לגמרי. בתחילת הדרך נקראתי ילדת הגורל. הבלוג הזה אפשר לי לנשוא שם שבחרתי בעצמי, שם קלישאתי ומגוחך ללא שום הסבר, אבל אי אפשר להחליף אותו. לא מבחינתי. אני נערת הגורל, ותמיד אהיה.