עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הגיגים, רגשות, מעשים ושאר קשקושים של נערה מתבגרת. כותבת עוד מילדות, משתמשת בבלוג בתור ארכיון ומקום להתבטא.
חברים
אחת שיודעתedyaIM ALGeminiGod Is A WomanBe Your Own Hero
Lady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFFTigerLily
missteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
אנוכי
אישה,
יהודייה,
חילונית,
ישראלית,
צמחונית,
חולמנית,
סקרנית,
פחדנית,
בעלת כלב,
בעל חתולים,
אוהבת אדם,
אוהבת בע"ח,
אוהבת אוכל,
אוהבת ילדים,
אוהבת מוזיקה,
שונאת לפחד,
שונאת מתחים,
שונאת חרקים,
שונאת שקט,
שונאת ריצה,
חובבת הליכה,
חובבת טיולים,
חובבת מסורת,
חובבת היסטוריה,
חובבת דיבורים,
חובבת דיונים,
חובבת כתיבה,
חובבת קריאה,
חובבת ספרים,
חובבת אגדות,
חובבת סרטים,
חובבת עיצוב,
חובבת DC,
חובבת גיבורי על,
חובבת אנימציה,
חובבת אנימה.
משפטים
”Gravitation is not responsible for people falling in love“

”It always seems impossible until It's done“

”אם כולם חושבים אותו הדבר, סימן שמישהו לא חושב כלל“

”חתול שחור שעובר בדרך זה סימן שהחתול בדרך לאנשהו“

”אישה יכולה להסתיר את אהבתה ארבעים שנה, אך את כעסה אפילו לא יום אחד“

”כשאתה מת זה לא כואב לך, אלא לסובבים אותך. כך גם כשאתה טיפש.“

”פתגם אנגלי עתיק אומר - אל תרוץ בראותך צלף, אתה תמות עייף!“

”מוות של אחד זו טרגדיה, מוות של מיליון זו סטטיסטיקה“
סטאלין

”אל תדאג ממה שאנשים חושבים עלייך, הם טרודים ממה שאתה חושב עליהם.“
אדלשטיין

”קל יותר להשיא עצה לאחר מאשר לך עצמך“
רבי נחמן מברסלב

”אנשים נרתעים משקט כי למחשבות שלהם יש את הרעש הכי מטריד“
הילה שלג

”שָׁמוּר אוֹתִי מֵאוֹהֲבַי וּמִשּׂוֹנְאַי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי“
וולטר

”טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק“
משלי, פרק כ"ז, פסוק י'

”טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל“ קהלת, פרק ד', פסוק י"ג

”כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת“ קהלת, פרק ט', פסוק ד'

”נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא“
משלי, פרק כ"ז, פסוק ג'

”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה“
משלי, פרק י', פסוק י"ב

”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ“
שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'

”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“
מסכת אבות

”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד“
רבי נחמן מברסלב

תקופות

18/09/2019 10:37
נערת הגורל
אני מניחה שעכשיו זאת אמורה להיות אחת התקופות הטובות בחיי. כרגע אני מלש"בית, אני נמצאת בזמנים שבין סיום בית הספר התיכון לבין השירות הצבאי. הגיוס שלי כנראה יהיה במרץ 2020, ככה שיש עוד כמה חודשים טובים. אין לי תפקיד נכון לעכשיו, ממה שזה נראה הצבא כבר די וויתר עליי. אמנם אני בריאה לחלוטין, אין לי אפילו משקפיים, אבל אין לי כישורים בתחומים שהצבא נעזר בהם. אני אוהבת את המדינה, אבל הרעיון של שירות משמעותי הוא יותר בגדר אפשרות נחמדה שאם תיפול בחלקי אני אסכים לה, ולא משהו שאני יכולה לשאוף אליו באופן פעיל. אם קודם לכן המחשבה הכעיסה אותי, עכשיו המצב הסביר שבו אני אשרת כפקידה בבסיס עלום כלשהו בנגב כבר די מקובל עליי. ככה או ככה אני אשתדל להישאר מרוצה מכל מצב שיהיה, בדגש על ההשתדלות.
בכל מקרה, למה זאת אמורה להיות תקופה כל כך טובה? כי נכון לעכשיו אני לא עושה כלום. טוב, לא ברגע זה ממש, כי זה נראה שבכל שבוע אחר יש משהו. בערב של שבת האחרונה אני ואבא שלי לקחנו את הכלב של דודה שלי. הוא בבית שלנו ואנחנו מטפלים בו, רוב היום אני ושני הכלבים סגורים בחדר שלי. לטפל בכלב שלי לפעמים מזכיר שאני עצלנית, אבל הטיפול בו-זמנית בכלב של דודה שלי, כלב שעבר התעללות בעברו וסבל מחרדות נטישה, ייללן שפוצח בסדרת נביחות לקראת כל טיול, בעל ריח פה חזק ובלתי נסבל, חולה כרוני שצריך לקבל תרופה מדי ערב ואוכל באופן בררני - הוא לא טיפול פשוט. כמו שאפשר להבין יש לו הרבה חסרונות, אבל הוא כלב חמוד בסך הכל. במשך השנים ההתקדמות בהתנהגות שלו היא די מדהימה כשאני חושבת על זה. ביום הראשון שלו הוא ברח מתוך הרתמה וגרם למהומה שלמה, במהלך השנה-שנתיים הראשונות הייתי מתארחת בבית של דודה שלי והוא היה נרתע ובוכה בכל פעם שהייתי מתהפכת במיטה משום שהרגליים נטו לעברו. יש עוד ועוד בעיות כאלה ואחרות שהתעייפתי מלהאריך עליהן. בפעמיים הראשונות שלקחתי את הכלב ושמרתי עליו בזמן שדודה שלי טסה לחו"ל, הקשיים היו עצומים. עכשיו הכלב הרבה יותר רגוע, גם אם עדיין יש אי אילו בעיות. הוא ישן טוב, מיילל מעט ונהנה מליטופים. אני פשוט מחכה לסוף השבוע הזה כדי לחזור לשגרה. אני נהנית מהיתרון העצום של שבוע שלם בבית של אבא שלי.
בנושא אחר, אתמול היו בחירות כמו שכנראה כולכם מודעים. הצבעתי לראשונה בחיי, הרי אני בת 18 עכשיו. מימשתי את זכות ההצעה בקלפי שהייתה רשומה בה בישיבה תיכונית והייתי צריכה לנסוע אליה, אבל שיהיה. מתחת לבית שלי, מתחת לחלון בחדר שלי ממש, יש בית ספר יסודי. זה לא היה מעסיק אותי במיוחד אילולא הפעילים הפוליטיים שנמצאו בשבע בבוקר עד לקראת שבע בערב. הם אמנם רק ישבו שם ולא הציקו זה לזה או לאנשים אחרים, רק חילקו עלונים ולפעמים ניסו לשכנע, אבל רעש של הרבה אנשים הוא לא נעים במיוחד מטבעו, ככה עובדת התקהלות.
שוב סטיתי מהנושא המקורי, מבלי ממש לענות על השאלה. זו תקופה טובה כי אני אמורה לעשות כלום ושום דבר, גם אם בפועל יש לי דברים לעשות, עדיין רוב הזמן שלי הוא פנוי ומושקע בדברים שאני נהנית מהם. מה אני עושה? כותבת כמובן. האמת שהפעם הכתיבה היא לא בעברית, מה שדי מצער אותי בהתחשב בזה שעברית היא השפה החביבה עליי ושאני דוברת עברית מאז ומעולם. אבל גם לשפר את כישורי הכתיבה שלי באנגלית זה דבר נחמד. כבר כתבתי ארבעה סיפורים קצרים מבוססי סדרות ופרסמתי אותם אנונימית באתר ידוע של קהילות מעריצים. זה אתר נחמד מאוד, הוא מאגד את כל קהילות המעריצים האפשריות ונותן להם מקום להפיץ בו את ספרות המעריצים שלהם. זאת כבר השנה השישית שבה אני נמצאת בקהילות מעריצים שונות, ידועות יותר בשם הלועזי פאנדום. באופן כללי אני חובבת אנימה, ספרים וסרטים שונים מפעם לפעם. אני מניחה שכתבתי על זה בעבר, אבל אני לא זוכרת ובכל מקרה זה הנושא החביב עליי. הלכתי לכנסים בעבר הרחוק והקרוב וכנראה שאמשיך ללכת גם בעתיד, הצטרפתי לפורום בשרת אינטרנטי של אקס-מן (X-Men) ואני נהנית לדבר בו עם אנשים מעולם על הדמויות, הסרטים הישנים והחדשים וסדרות הקומיקס. אם כבר אקס-מן, אז הסיפור הנוכחי שאני כותבת סיפור מבוסס על כמה מהדמויות הראשיות והוא יהיה הפעם הראשונה שאני כותבת סיפור שיהיה מורכב לא מפרק אחד ויחיד אלא מכמה פרקים, כנראה שלושה או ארבעה.
מה יהיה אחרי זה? אני אשרת בצבא, אחרי השירות אעבוד בעבודה זמנית ואחסוך לקראת הטיול הגדול. אני מתכננת טיול מחנאות כלשהו, שעדיין נמצא בתהליכי תכנון. כרגע אני בודקת מסלול הליכה בטבע בסקוטלנד, אבל לאחרונה חשבתי לשנות את המיקום לצ'כיה. נחיה ונראה, יש עוד הרבה זמן להתארגנויות ותכנונים. מה אחר כך? כנראה אוניברסיטה ואחריה עבודה. די פשוט, אני עדיין לא יודעת באיזה מקצוע אעסוק בעתיד, אבל זה מסלול החיים הרגיל. אני לא יודעת כמה זמן יהיה לי לכתוב סיפורים כשאני אתבגר, למרות שאני ממשיכה בשמחה עד כמה שאני יכולה. בעבר חשבתי שכל עניין קהילות המעריצים זה דבר שיחלוף, כמו שהרבה תחביבים אחרים באו והלכו במשך השנים שבהן אני חיה, אבל אחרי שש שנים, התעמקות אישית ואהבה גדולה לתחביב, קשה לי לראות את זה קורה בקרוב. אולי זאת פשוט מי שאני, כמו אחת מאותם המבוגרים שמנהלים את הכנסים ויוצרים איתי קשר כמתנדבת חדשה לעזור להם בעבודה שלהם בהקמת דוכני מדע בדיוני. זה יהיה נחמד אם יהיה לי תחביב מחוץ לחיים הרגילים שאני אצטרך לנהל בתור אדם בוגר, ושהתקופה הזאת לא תחלוף בקלות שכזו.

IM ALGod Is A Womanedya
IM AL
18/09/2019 11:49
נורא כף לקרוא את הלבטים שלך ואת נשמעת די עסוקה.
אותי נורא מלהיב הרעיון של לעשות טרקים של הליכה ב סלובקיה, לטוס לקוסיצ' או איך שמבטאים את זה וומשם לצאת לטרקים.
נורא מסוקרן לקרוא את הסיפורים הקצרים שלך, חושב שכתבתי לך שיש לי הערצה למי שיודע לכתוב, אבל ללא קשר ממש בא לי לקרוא סיפור קצר בתחום הזה או קישור לאתר שכזה כי זה נראה לי די רחוק מהעולמות שלי ורוצה להכנס לעולם הזה ומסוקרן נורא לגביו.
ומסכים איתך הצבא זה לא ממש חשוב, בייחוד במתכונות הנוכחית , טוב שאת מרגישהבנח ביחס לכך ולא נכנסת ללחצים.
נערת הגורל
18/09/2019 19:54
שמחה לשמוע שאתה נהנה. אני בהחלט עסוקה, שזה די משונה בהתחשב בעובדה שאין לי שום מחויבות כרגע. אלה החיים.
קוֹשִׁיצֶה, לפי ויקיפדיה לפחות. האמת נשמע כמו רעיון מעניין, כבר ביקרת בסלובקיה או עשית טרקים בעבר שאתה מציין את זה? אני עדיין מבררת את כל הפרטים שצריך לדעת על עניין המחנאות וההליכה, אבל רק מקריאה זה כבר מלהיב.
אני מוחמאת ומובכת באותו הזמן, אולי בעתיד אצרף קישור למשהו משלי. אם אתה מתעניין באופן כללי קל למצוא את האתר, קוראים לו Archive of Our Own ואני חושבת שאפשר למצוא שם עבודות מעריצים על כל ספר, סרט וסדרה אפשריים, אז אתה יכול לחפש כל מה שעולה לך לראש ולהיכנס לעולם הזה.
IM AL
18/09/2019 22:37
היי,
עשיתי טרקים, בכל מני מקומות אבל ממש קצרים של 10 קמ , די עצלן אבל אוהב את הקונספט של לטייל ברגל במקומות שאינני מכיר , נוהג לעשות זאת גם בארץ ליסוע למקומות שממש לא מכיר ולעשות איזה מסלול, אבל גם בחול, ושם לא הייתי עדיין אבל נורא מלהיב אותי יש שם רכס הרים שנורא מלהיב אותי ומצאתי אתר שממליצים בו על טרקים למטיילים שם אם את רוצה אחפש לך אותו, את עשית טרקים?
מצאתי את האתר, שלחתי לעצמי לקרוא בהזדמנות נראה מעניין.
אם תשלחי קישור למשהו שאת כתבת אשמח.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
נערת הגורל?
זה השם שלי מאז ומתמיד. טוב, לא לגמרי. בתחילת הדרך נקראתי ילדת הגורל. הבלוג הזה אפשר לי לנשוא שם שבחרתי בעצמי, שם קלישאתי ומגוחך ללא שום הסבר, אבל אי אפשר להחליף אותו. לא מבחינתי. אני נערת הגורל, ותמיד אהיה.