דוגמה. סבא שלי שאל אותי משהו על הרעש שאני עושה באוכל (אומרים שאני ממלמלת משהו. מילא רעש. אבל דיבור?!) ולא עניתי. רק הבטתי בו לאיזה חצי דקה. נו, ואז הוא כעס ואמר שאני צריכה לבקש סליחה.
ביקשתי, אבל זה מעצבן.
לא שופטים במראה עיניים. אשמתי שהתרגזתי?
זה דומה קצת לגזענות. אז הוא שחור. אם הוא היה צובע את כולו בטיפקס הוא היה בסדר?!
אבל זה לא הנושא.
למה לשפוט בנאדם לפי איך שהוא נראה? בסרטים, בסוף הפאקצות יוצאות טובות. אז אוקיי, לא תמיד זה נכון. אבל הסיכון לתת צ'אנס למישהו הוא לא כמעט בטוח שאתה תיפגע.
נו. מה לעשות? להיעלב, להשתנות? לא יודעת
;){kind=link}