תמיד שמעתי סיפורים על השואה.
על ניצול-שואה שאמרו לו שינתקו לו את החשמל בגלל תשלום מסריח.
על ניצול-שואה שלא קנה 15 תרופות בגלל שלא הייתה לו אפשרות.
סבתא-רבתא שלי, ציפורה, הייתה בשואה. באחד הימים, מסרו אותה לאיכר שחי עם משפחה של פולנים. היא הסתתרה בבור. בור קטנטן, לבדה, קצת אוכל, קצת מים. לא גילו אותה, למזלה, אבל היא חיה חמש שנים (אם אני לא טועה), בתוך בור חשוך. בלי לדעת מה קורה עם כולם. בתנאים קשים. המשפחה שלה לא שרדה. כולם מתו. אבל היא ניצלה, ועלתה לישראל, שם פגשה את בעלה לעתיד. וזהו.
תכבדו את ניצולי שואה.
זהו.















