לפעמים זה פשוט מרגיז אותי כול החניקה הזאת.
סבתא מתקשרת, אני עם אוזניות ומוזיקה.
סבא פתאום צועק עליי למה אני לא עונה, ושאני יכולה בלי האוזניות.
קודם כול, נמאס לי שאני חייבת לענות. הוא בבית, הוא יכול לקחת את הטלפון.
דבר שני, נמאס לי מסבתא. היא דואגת, אבל יש לנו שלושה טלפונים, אני יכולה להזעיק עזרה.
אל תגידו לי "והדרת פני זקן", שתיהם עובדים, אז הם מסוגלים לטרוח דקה מזמנם.
בקיצור, כול החניקה הזאת לא לעניין.
זאת לא פעם ראשונה.
אז מה עושים עכשיו?
נ.ב- לא מחכה יותר שתגיבו לי. אני כותבת כמה שאני רוצה. נמאסתם, אין לי תגובות.
אז מעכשיו, לא מחכה. תרצו- תקראו!
;){kind=link}