עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כותבת מאז שלמדתי לכתוב, זה הארכיון והמקום להתבטא.
חברים
אחת שיודעתedyaNogaGod Is A WomanBe Your Own HeroLady In Black
DarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFFTigerLilymissteenager
סופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
אנוכי
אישה, יהודייה וישראלית. כרגע גם חיילת. צמחונית כבר שנים. קוראת וכותבת מגיל די צעיר. מגדלת שני חתולים וכלב.
נערת הגורל?
זה השם שלי מאז ומתמיד. טוב, לא לגמרי. בתחילת הדרך נקראתי ילדת הגורל. אין לי הסבר או סיבה לשם הזה, אבל מבחינתי כבר אי אפשר להחליף אותו. אולי לאשת הגורל, בעתיד.

פרק ראשון

08/05/2013 20:33
נערת הגורל
פרק ראשון | הילד עם השערות האדומות

זריחה. אני מרגישה ניחוח אחרון של האביב. כולי עייפה, אבל כרגיל, אני מתאמצת להישאר ערה. החול הזהוב והחמים מכסה את רגליי, ואני מותחת את כול גופי. במאמץ אחרון, אני עולה על הסלע הגדול. מותחת את עצמי שוב, מחטיפה מבט באוקיינוס הכחול והנוצץ, וקופצת ראש לתוך המים הקרירים, כששביל קצף נותר מאחוריי. 

"אן!" אני שומעת קול צעקה. אני נבהלת ועולה מעל למים, ובין רגע אני וירדן מתנגשות בראש ואני נופלת לאחור וצפה במים. לא הייתי רגילה לכך שירדן מתעוררת לצלול ולשחות איתי בזריחה, אבל סוף סוף נגמרה שנת הלימודים. "בא לך להשתזף?" היא שואלת בקול המתלהב הרגיל שלה. נעמדתי ונאנחתי, אבל לא היה טעם להתנגד, אחרת הייתי מקבלת מקלחת קרה, ולא מהים. 

כרגיל, אני מוצאת את עצמי שוכבת על המגבת הארוכה בצבע ורוד-לבן של ירדן לצידה. לפתע נזרק לעברנו כדור קטן ושחור ודפק לנו מכה בדיוק במצח. ירדן איבדה את השלווה, וכרגיל הפכה להיות זקנה וצעקה "אולי תיזהרו?!" ונופפה בכדור, כשהיא מאיימת למחוץ אותו באחיזת-המוות. הבטנו מסביבנו לראות מי הדביל, ולא מצאנו אף אחד.

"תחזירו לי!" שמענו פתאום קול צעקה של ילד קטן שעמד מולנו. היה לו שיער אדום ועור חיוור. הוא חטף מידה של ירדן את הכדור, והוא התחיל לרוץ. קמתי ואחרי ירדן, והתחלנו לרוץ, כשרגליו הרצות של הילד מתיזות עלינו חול וענני אבק. לבסוף הגענו לפינה ליד הסלע הגדול שבו התמתחתי, ואנחנו רואות את סער, כידו האחת מצמידה ומחבקת מהצד את הילד האדום.

"גיא, מה אתה עושה?" הוא פלט צעקה והביט בנו. "הן גנבו לי את הכדור!" הוא אמר בקול נחוש. 
"לפני שאתם ממשיכים בשיחה המרתקת שלכם, אולי תגיד לנו מי זה?" אמרתי לסער. הוא הביט בי במבט ארסי, אבל ירדן נעצה בו מבט מאיים. קרב המבטים ביננו לבינו היה רגיל לגמרי, מאחר ששנינו לא התלהבנו ממנו. גיא הקטן בעל השערות האדומות ניסה לדחוף אותי ללכת, אבל ללא הצלחה. הוא היה רק בן שבע. פנינו לדרכינו, אבל הפניתי את ראשי, וסער המשיך לנעוץ בי מבט ארסי.

--חפירות--
אוקיי, זה הפרק הכי טוב שהצלחתי להוציא. אני מקווה שהבא ישתפר >< מה דעתכם?
08/05/2013 20:37
לא חפרת וזה ממש יפה , תודה שכתבת סיפור . ביקשתי את זה ממך בפוסט הקודם :)
09/05/2013 20:42
אוקיי...
כתיבה - 100
עלילה - 100
והדבר הכי ברור שיכול לקרות היא תתאהב בסער ( כאילו אן תתאהב בו)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
משפטים
”It always seems impossible until It's done“

”אם אתה חושב שאתה קטן מדי מכדי לחולל שינוי, נסה לישון ליד יתוש“

”אל תדאג ממה שאנשים חושבים עלייך, הם טרודים ממה שאתה חושב עליהם.“

”קל יותר להשיא עצה לאחר מאשר לך עצמך“
רבי נחמן מברסלב

”אנשים נרתעים משקט כי למחשבות שלהם יש את הרעש הכי מטריד“
הילה שלג

”שָׁמוּר אוֹתִי מֵאוֹהֲבַי וּמִשּׂוֹנְאַי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי“

”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ“
שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'

”בְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש“
מסכת אבות

”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד“
רבי נחמן מברסלב