במשך השנים היה ילד אחד בכיתה. שקט ונמוך מאוד.
בעבר, היה לו חבר אחד. הם היו מציקים לי, ואני הייתי מציקה בחזרה. עד שהוא עזב.
פעם בכמה זמן יוצא לנו לדבר, בעיקר בשעורי ספורט.
לא ידעתי אם הוא מבין אותי, אבל הוא לא השתיק אותי. הוא עונה לי מה דעתו, ולא מתווכח.
הוא היה הבן היחיד שלא כעסתי עליו אף פעם.
הוא היחיד שזוכר שאני שם, שעוד לא נעלמתי, וזה תורי לשחק.
אני לא יודעת מה הוא בשבילי.
סתם ידיד, מישהו שנחמד לדבר איתו,
אני לא מסמיקה ולא מתרגשת.
אני לא כועסת ולא מאושרת.
משותקת.
בקיצור, מתי אני אדע את האמת?
;){kind=link}