בכול מקרה, היינו באיזה כפר, והלכנו כדי לרכוב על סוסים -יפהפים חשוב לציין- ונחמדים שזה מדהים אותי, כי בדרך כלל הם פשוט לא מצייתים. אולי זה גם גורם לי להבין, שלא על כול שטות מפחדים. אבל היי, אל תאשימו אותי, ללכת ביער במסלול של 50 דקות עם סוס שאתה לא מכיר?
בכול מקרה, אני רכבתי על ברק -נחמד ויפה להפליא- הוא היה רגוע וצייתן. אהובי :>
דודתי היקרה והמשוגעת -מאיה, אגב- רכבה על ורד [שם מוזר לכול דעותיי], על סוסה יפה אבל טיפשה משוגעת. שתיהן התאהבו :>
אז למה אני מספרת לכם את השטות הזאת?
למה אתם מתעניינים בזה בכלל -לעזאזל-, ביום שלי?
כי אני רק באה להגיד לכם, שיינוי הכי קטן בעולם יכול לגרום לשינוי הכי גדול!
ביי :>















