אז למדתי לא לפחד מהדגיגים הירוקים-כסופים שנמצאו במים, וראיתי אפילו כמה מדוזות קטנטנות, ממש תינוקות. אבל מהן כמובן צרחתי וברחתי, כי אין מה לעשות, אני לא סובלת מדוזות.
אני אוהבת את הגלים והמים הצלולים. האהוב עליי הוא, כשהגל מגיע אלייך מגובה, צחוק או צרחה אדירה פורצת מהפה, ונשארים רטובים עד העצם. ובקצף אני לא רואה ממש קצף רגיל. כאילו פרשים, שכול הסוסים לבנים צחורים, מניפים את כלי הנשק שלהם ומסתערים לכיוון החוף.
ורק כשאני יוצאת מהמים או מתחילה ללכת לכיוון החול החם - רותח, ליתר דיוק - זה כאילו שהים גועש וצועק לך לחזור. כאילו הגלים משתוללים, כאילו ממש הם - וגם אני - משתוקקים לחזור.
ואם תתרכזו כמוני, אולי תוכלו שהם מגיעים מכול קצוות העולם, ישר אליכם, ומסתערים עליכם פרשים וסוסים לבנים קטנים - במיוחד בשבילכם :)
;){kind=link}