יופי, זה לא נושא כול-כך "מודגש" אצלי.
כן, אני לא מי-יודע-מה יפה.
לכול אחד יש משהו שגורם לו להראות אלוהי, מהמם, גורם לכולם להתפעל מאיזה יפה הוא! יש כאלה שזה הצבע עור או הרגליים הרזות, או כול דבר אחר.
אני לא אוהבת את הנוש.. אאוץ'! סליחה, יש לי פצע ביד אז קשה לי.
יופי הוא דבר שגורם מקובלות, או לפחות זה אחד מהדברים שצריך. בגלל זה קשה להיות מקובל, קשה להיראות תמיד יפה. אבל יש דבר אחד מנחם- אצל כולם יש משוה כזה שגורם לו להיות יפה :]
בכול מקרה, מה שאותי הופך לילדה יפה, זה האחד והיחיד- שיער פזור. שיער פזור גורם לי להראות יותר יפה ממה שאני ביום-יום או עם צמה/"זנב סוס" (כינוי לקוקו בשיער) חברה שלי אומרת לי שאני יפה, וגם הרבה בנות אחרות.
תמיד בנושא הזה אני חושבת איך אנשים מתעלמים מהטעויות, ורואים את היופי, הטעויות כאילו לא היו, נעלמו בקסם. אף-אחד לא רואה את הפצעים האלה, רק אני. וזה מוזר, חשבתי שזה בולט מאוד. הפצעים האלה, נכון, יש לי מיי-פנים, אבל הם עדיין פצעים, רק קטנים יותר. איכס, אני שונאת אותם. אני מתערבת שיש משהו שאתן שונאות בגוף שלכן.
אלה אים אתן ה-מושלמות, למרות שקשה להאמין בזה, באיש שאין בו פגם יופי קטן.
אז מוזר שאנשים לא שמים לב לפגמים שלי, רואים רק את היופי. אצלכן זה ככה ? אני חייבת תשובה לזה!!!
נ.ב לוחמת החיים, טוב שחזרת!
ביי :]
;){kind=link}