חלק שלא מתקלף. |
|
בשנה הראשונה של הגן, כול יום מחדש, הייתי בוכה ולא רוצה שאימא תלך.
אני זאת שרוצה להישאר עם הפיג'מה שלה כמה שהיא רק יכולה.
אני זאת שרוצה לקחת ולחבק את ההיפופוטם הענקי והרך.
אני זאת שיכולה לבלגן את כול הבית ואז להאשים את החתול.
אני זאת שאוהבת לשכב על הרצפה הקרה ולא על הספה.
אני זאת ששרה לסוס שסוחב אותי על גבו, כדי שיירגע.
אני זאת שאוהבת לחבק את הצעצועים הישנים שלי ולהיזכר.
אני זאת שמבקשת שיביאו לה את הגיטרה, ואח"כ אומרת בתוקף 'אל תיגע לי בגיטרה'.
אני זאת שגנבה מדבקה מחברה בגיל ארבע, ועד היום היא מודבקת על המיטה.
This is a little part of me.
|
|
|
|
|
 | זה כל כך אני... שתי מדבקות של נסיכה על המיטה, ובתור ילדה, בכל פעם שבכיתי, נשכבתי על פינה ברצפה... כל הצעצועים הישנים, מאורגנים ומאוחסנים כשיש להם כריות ושמיכות... זו פשוט חתיכה שלא יכולה לרדת... |
|
 | וואו! ברצינות? גם אני הייתי ככה. ואני נולדתי ב6.9 חח. זאת פיסה שאין לה תחליף. |
|
| חח כן... אני חושבת שאנחנו תאומות מופרדות :O חחחח |
|
 | כל כך אני . כל פעם שבכיתי הייתי נשכבת על המיטה מתכרבלת עם הבובות ומדברת איתן :) |
|
|
 | לפעמים גם אני נזכרת בעברי. בהיותי קטנה, כשישנתי במיטתי תמיד נפלתי ממנה לרצפה. ולא הרגשתי שנפלתי. הייתי ישנה על הרצפה עם הדובי שלי. |
|
| כשהדובי מתחבק איתך, אי אפשר להרגיש בכלל, פשוט דובי כזה. |
|
| וואוו...כל כך אני... נ.ב הכתיבה שלך מדהימה! |
|
|
| זה מה שמאפיין אותך. תהיי גאה בזה. לכל אחד יש את זה |
|
| מתגאה. וזין על מי שרע לו עם זה ;) |
|
| וואו, מדהים... מזדהה♥ הרצפה הקרה מזמינה ביותר, וכה קרירה ונעימה...^^ מרבית מן הצעצועים הישנים אמנם בחדר אחותי, אך מעט בחדרי והם מעלים בי זכרונות וגעגוע לימים ההם. שהייתי צעירה. זעירה. תמימה וחסרת דאגות...^^ הלוואי ויכולתי לשוב להיות ילדה. צעירה. זעירה. תמימה. חסרת דאגות. ילדותית. מתוקה...:)>< |
|
| אומנם אינך זעירה, פחות תמימה, וישנן הדאגות, אך את עודך צעירה. והצעצועים האלה, תמיד יהיו מאופקים וקשובים אלייך. זכרי את זה ♥ |
|
 | ואני זאת שמעריצה אותך ילדה.. כיף לי לקרוא עלייך. אני נהנית לראות בצד ימין את השם שלך: "נערת הגורל +_" ולדעת שכתבת עוד פוסטים.. ❤❤❤❤ |
|
| גם אני נהנית מכך, המוזה באה אליי בכמות. ותודה לך, באמת ♥ |
|
;){kind=link}