I'm afraid to eat |
|
שמנה.
פשוט לא מרוצה מהמשקל.
פשוט לא מרוצה מהכרס.
פשוט לא מרוצה מהעודפים.
פשוט לא מרוצה מהשומנים.
פשוט לא מרוצה ממש שיגידו.
בחור הנידח שלי, אין את הפעילות.
אין רכיבה על סוסים. וגם החורף קרב.
ספורט זה פשוט לא בשבילי. אני מתעייפת, מאדימה ומתייאשת תוך דקות.
ולמרות שאני מתקדמת כול פעם, זה קורה לעתים רחוקות. זה מצער.
אני שותה מים ואוכל רק מלחם מלא. אבל זה לא עוזר, המתוק מגרה.
I'm afraid to eat.
This seems to be thin so far, and all so dreamy.
|
|
|
|
|
 | אוו! אני כל כך מבינה ומזדהה :) |
|
|
| חחח כן... זה לפעמים מרגיש חרא אבל לומדים לחיות עם זה |
|
 | נערת הגורל? חשבתי שאת לא... מה?! חשבתי שאת אחת שלא שמה על כל הדברים האלה את אחת שעמוקה יותר ממראה חיצוני אחרי כל הפוסטים שכתבת, הסיפורים, האיכות של הכתיבה שלך חשבתי שיש יותר מזה את לא צריכה לפחד לאכול את צריכה לאהוב לאכול, אוכל זה דבר טוב אוכל זה דבר טעים וצריך להבין שאי אפשר לחיות בלעדיו אבל אף אחד לא ידחוף לך את האוכל לפה, תצטרכי לעשות זאת בעצמך, ולא מכוח תמיד עדיף לא להיות מקל אני מקל, וזוהי לא הרגשה נעימה גם רזות רוצות להשמין, ואני יודעת על מה אני מדברת לא כיף כל חייך להחיות בתת משקל, ללכת לרופאים בכל שני וחמישי, לאכול כשאת שבעה או לחלות מחוסר מה שזה לא יהיה בדם חשבי גם על הצד השני ולא אזכיר את החשיבה על ההשלכות כי היא מובנת מאליו |
|
|
 | חס וחסה, מה זה קשור למראה החיצוני? אני מדברת על בעיות הבריאות שזה יעשה לי בעתיד. השמנת יתר היא מסוכנת, ואני יודעת את זה. לצערי. אני מפחדת. |
|
|
| חשבתי שאת אוהבת עוגיות שלגייה |
|
| ובקשר לתגובה שלי, אני מניחה שטעיתי אבל בכל מקרה אני לא חושבת שקצת סוכר פה ושם יגרום לך לבעיות בריאותיות בעתיד, העיקר לאכול במינון, אני די בטוחה שעוגיות פה ושם לא יצרו לך בעיות גדולות כל כך |
|
| זה כבר בעייתי, אני כבר בעודף. (מצב: גיל שתיים- עשרה, גובה 1.64, משקל 60 מזעזע.) |
|
 | אפשר חסההה!? אם התפוח אדמה? |
|
| (מצב: גיל-13 וחצי, גובה 1.48 משקל:32 . עדיין לא קיבלתי מחזור. מזעזע) |
|
| גם אני לא מקבלת מחזור בזמן האחרון, אבל אני מניחה שזה לא קשור. משתתפת בצערך, למרות שהבעיות שלנו הפוכות :/ |
|
| מבינה אותך.. אבל לא מזדהה.. אני חיית בלט |
|
| כן, אבל המשקל שלך טוב. ויש לך פעילות, לי אין, לצערי. |
|
|
|
| טוב טוב, תקחי את החסה שלי, בין כה וכה גם ככה אני לא אוכלת אותה אף פעם -.- |
|
| תודה באמת-_- עכשיו יש לי משהו לערבב אם התפוח אדמה....זה טרי?:) |
|
|
| אוו..תודה. זה הדבר הנחמד ביותר שעשו לי. |
|
| באמת? זה הדבר הנחמד ביותר שעשו בשבילך? אחותי את מסכנה |
|
|
| איכס חסה.. זה נתקע בשיניים |
|
|
| רק כשר..חמדידותיי...רק כשר |
|
|
| איש העוגייה אוכל עוגייה,אוקיי?-_- |
|
| אה זה מה שמוזר לך? לא שמת לב למה שקרה פה בדקות האחרונות? |
|
| אמממ... איראן פוצצה את עצמה? \: |
|
 | אווו... ואיך את יודעת שזה כרס ולא משהו שאת המצאת בשביל לא לאהוב את עצמך? ובקשר לספורט, גם אני תמיד בשיעורי ספורט מגיעה אחרונה בריצות נפסלת בשיעורי משחק יש לי את הזמן הכי ארוך בקפיצות בחבל [שזה אומר בכמה זמן הצלחתי לקפוץ 40 קפיצות..] ובכלל כל העניין של ספורט לא אני. יש לי קורדינציה של חתול.... מת [זה הבדיחה שתמיד אומרים לי בשיעורי ספורט] אז נרשמתי לחוג סוסים לא רק שכיף לי בו- אני גם עושה ספורט. אבל עדיין לא הרגשתי טוב עם עצמי ואז גיליתי את הכפיפות בטן, תשמעי שזה ממש עוזר, זה גם מחטב את הגוף וגם לא בדיוק מזיעים מזה.. ממליצה לך לנסות בהצלחה [: |
|
| כי אני יודעת. זאת כרס, רואים אותה, נגמר הסיפור. אבל תקשיבו, אני מתעייפת בשניות. זה לא יעבוד בשיט. |
|
| חחח ונראה לך שאני לא? אני רצה חצי סיבוב ומתחילה הליכה מהירה.. אם ניסית כבר כפיפות בטן ועדיין התעייפת כנראה לא עשית את זה נכון... |
|
| לפעמים אוכל קשור לחיפוש מילוי לנשמה. כשעצוב אין חשק לאכול או שאוכלים כדי להקהות את הרגש. נראה לי שמה שחשוב לך יותר כרגע זה תמיכה לצד הנפשי. נסי לשאול את עצמך מה הדבר שממש חסר לך, כי יש הרבה אנשים שמסוגלים לעזור. אפילו אנונימית. בבקשה עזרי לעצמך לקבל תמיכה.ו אל תפגעי בעצמך על ידי צום כאסח, כי חס וחלילה זה יפגע בך מבלי יכולת לתקן. |
|
| אני לא יודעת. כשאני עצובה אני טוחנת אוכל. זה הנושא היחיד שאם תתחילי לדבר עליו אני אבכה גם מבפנים וגם מבחוץ. הצום כאסח באמת מאוד מאוד קשה, אבל לצערי אני לפעמים חושבת עליו. מצבי רע. |
|
| את לא צריכה לפחד מאוכל. את כולה מתבגרת, הגוף שלך גדל ודורש מזון. בלי מזון אין אנרגיה ואי אפשר לתפקד בלי אנרגיה. את מוכרחה לאהוב את עצמך. תסתכלי על עצמך מבעד למראה ותגידי אפילו כמה פעמים שאת יפה. אל תעשי דיאטות, זה רק יחמיר את המצב. אם את רוצה להרזות קצת, תעשי כל יום שלושה סיבובי הליכה וריצה בשכונה או במקום אחר. אל תכסחי את גופך יותר מידי, תתעמלי כמה שאת יכולה. אך אל תשכחי, הגוף דורש מזון במיוחד בגיל ההתבגרות. |
|
| אני לא יכולה לרוץ. אני מתעייפת ומאדימה במהירות. אני לא יכולה לכסח את עצמי, חמש דקות ריצה זה מעייף אותי. אבל המזון נראה כ"כ מקולל מבחינתי. אם הייתי יכולה, הייתי נפטרת מזה. הוא גרם לי לכזאת צרה. זה פחד ממנו. |
|
| אז יש לי טיפ בשבילך, אל תאכלי אחרי שש בערב. אבל בשום פנים ואופן אל תעשי דיאטות. ואני שוב מזכירה לך, את בגיל ההתבגרות. גופך דורש אנרגיה וכוח. |
|
 | זה הכל כוח רצון יקירתי.. אם אני הצלחתי, גם את יכולה. |
|
| לא. יש לי אפילו רשימה על זה, למרות שאני רוצה את זה בטירוף, איך שהוא משהו בי מבטל את זה, אני פשוט שונאת ספורט, זה חזק יותר מכול תחושה שיש לי. זה קצת מבטל את התקווה, טייגר- לילי. אבל תודה בכול מקרה ♥ |
|
 | את ממש לא צריכה להפסיק לאכול יש דיאטות שאת יכולה לעשות בלי להרעיב את עצמך יותר מדיי יש דבר כזה שנקרא דיאטת פחמימות שאת יכולה לאכול מה שאת רוצה רק במינון מסויים , אם המראה החיצוני כל כך חשוב לך אני מציעה לך ללכת לדיאטנית , חשוב שתהיי שלמה עם עצמך.. בהצלחה! |
|
| הציעו לי את זה פעם, לא בשבילי. יש לי בעיית בררנות באכילה, אני אוכלת מעט מאוד. אפילו במסעדות אני יושבת מבוישת. אני לא שלמה עם עצמי, דיאטנית, שמדברת רק על אוכל ואוכל תגרום לי לבכות תוך דקה. |
|
| האזרי בכוח רצון, באמונה, ובתקווה. את חזקה, את תצליחי, תבטחי בעצמך, בגופך, וזכרי לעד שהחזות החיצונית אינה קובעת, אלא הפנימית... Good luck! Love you!❤❤❤ |
|
| כול הדברים הללו אזלו כליל. אין בי שום אמונה, ואם הייתי חזקה (פיזית או נפשית) לא הייתי נזקקת לכך... אך תודה בכול מקרה, את נהדרת ביותר ♥ |
|
| עדך זוכרת את כל מה שדיברנו עליו כשהלכנו לכיוון ביתי? אז אני מקווה שלקחת את זה לצומת ליבך. אל תשכחי את הירקות !!! ותתחברי לפייסבוק ,צריכות לדבר באופן דחוף ! |
|
;){kind=link}