עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'

.Boys, boys, boys

02/12/2013 22:04
נערת הגורל
זה פארק יחסית ישן. או לפחות, המראה המוזנח שלו נותן את הרושם הזה. 
גרפיטי, כתובות, אבק בכול החלונות, שיחים ועצים שכנראה אינם מטופחים.
אני וג'יימי, כך אתם מכירים אותה כאן, נוהגות ללכת, להיפגש ולצחוק הרבה.
אם זאת, הפארק לעתים מלא באנשים, בכול מין ובכול גיל, חלקם די משונים.

ישבנו על יד ברזייה קטנה, ובעודנו מדברות, ניגש אלינו ילד עם עור מעט שחום.
שאל שאלות לא רלוונטיות. לא חוקרות מדי, אך עדיין לא חשובות לנו במיוחד.
בעיקר אם יש לנו בני זוג, מה שמנו וגילנו. והוא שאל כול אחת לפחות פעמיים.
הוא נעלם והופיע כול רגע. ראינו אותו, ורגע אחרי הוא באחת המגלשות הגבוהות.

יש שם מן 'מחילות'. סוג של מבוך, עשוי מקטעי פלסטיק, כמו מגלשות קטנות.
צריך לזחול בהם, ובין לבין יש כמה מחילות מפותלות, שם אפשר למצוא פרטיות.
התנגשנו בהם במקרה. הם נעלמו לזמן קצר, וכאשר כבר שכחתי מהם, חזרו. 
לפעמים קללות, הרבה צעקות, הכול היה חמום, לרגע פשוט היינו בתוך סערה.

לא אגיד שזה לא היה מוזר. זה היה מוזר ללא ספק, אך גם לא היה ממש רע.
היה נחמד. ובסה"כ אהבתי מאוד את כול ההתרוצצויות והאווירה השמחה שהייתה.
ילדת בנים. רוב ידידיי הם בנים. ואם זאת, לעולם לא אוכל ממש להבין את הבנים.

The Cheshire CatBe Your Own HeroSuzanHere To LoveLady In BlackTigerLily
TigerLily
25/02/2014 13:51
איזו הזדהות(:
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון