עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'

.No, I don't change

05/12/2013 00:06
נערת הגורל
אני לא שמנה. או לפחות, ככה אומרים. מה שכן, אני לא שמנה באופן מוגזם, אלא רק קצת.
את המשקל שלי, בפעם האחרונה, בדקתי לכול הפחות לפני כשנה, אולי פחות, לא בטוח.
וכבר אז, שקלתי בערך כשישים ק"ג, ויחסית לגובה, עוד היו לי כשלושה ק"ג, כנראה עודפים.

זה מתחיל מבעיית בררנות. שהתפתחה אצלי, כשלא נתנו לי, בעודי קטנה, לאכול מזון מגוון. 
וזה ממשיך משם, עד להיום ולעתיד, שבו אני מסרבת לאכול מזון חדש, וזה באמת די הרבה.
ונגמר בהתייאשות. בכך כשמדברים על הנושא הזה, עולות בי דמעות, אם אני רוצה ואם לא.
בחוסר כוח רצון. תמיד אותה המחשבה, אני לא אצליח בזה, כולם יודעים שאני חלשה כזאת.

אני אוהבת רכיבה על סוסים. אבל מן הסתם, אין חוות בעיר, וגם אם היו, זה פעם בשבוע.
הליכות. אני לא יודעת. אני הולכת די מהר מטבעי. יותר מהר מזה, זאת ריצה, לא בשבילי.
לגבי כול השאר, אין מה לדבר. ספורט הוא לא חביב עליי. ולא אפשרי לשכנע מישהי כמוני.

הכול נובע מחוסר כוח רצון. כול אפשרות אצלי, נפסלת תוך כמה דקות, ומתייאשים ממני.
אי אפשר לבנות לי תפריט. אי אפשר לקבוע לי זמן לספורט. אין אפשר לשנות את המצב.
אני לא מסוגלת לחשוב כמה ק"ג עודפים יש לי כרגע. בטח שלא על איך שיישארו להם שם.
על המצב הבריאותי שיהיה לי בעתיד. על ניסיונות לכווץ את הבטן, שלא תיראה לה יותר.

אני לא נכנעת לאנורקסיה, זה לא באמת יעזור, ובסופו של דבר אני אשבר, אני יודעת.
אני לא נכנעת לבולימיה, אני שונאת לאכול במהירות, ואת טעמם הדוחה של ההקאות.
יש רק לאכול. להישאר ככה, כי העודפים רק יתווספו, ולי לא יהיה מה לעשות עם זה.

לא, אין מה לדאוג.
אבל אני כבר השלמתי ממזמן עם העובדה שאני מקרה אבוד.
me-***SuzanLady In Black
05/12/2013 00:17
את לא מקרה אבוד . העצלנות משתלטת על הרבה אנשים .
אם משהו מפריע לך את יכולה לעשות איתו משהו , תרגילים , כפיפות בטן ללכת ברגל במקום לנסוע במכונית . ואת תמיד יכולה לשנות את המצב אל תגידי שאת לא יכולה כי את כן , אם את ממש תרצי לעשות עם זה משהו את בסוף תעשי עם זה .
ולדעתי , מה שהכי חשוב זה להיות שלמה עם עצמך לא משנה מה הגיזרה שלך וכל הכבוד לך שאת לא נכנעת לאנורקסיה , כי זה באמת לא עוזר : )
נערת הגורל
05/12/2013 11:45
אין לנו מכונית. אני הולכת לכול מקום ברגל. בסופו של דבר, אחרי כול ספורט, אני מתעייפת תוך דקות ספורות. ככה שזה לא באמת יעזור. אני אומרת שאני לא יכולה כי אני לא, אני חלשה - גם פיזית.

זה מה שמציק לי בסופו של דבר, שאני לא שלמה עם עצמי. ותודה לגבי האנורקסיה, חקרתי על זה קצת וזה עוזר וסתם פוגע, אז עדיף להישאר ככה. אני השלמתי אם המצב שלי כבר. אבל תודה בכול מקרה ♥♥
The dark
05/12/2013 00:27
כל הזמן שואלים אותי אם אני אנורקסית ושאני עוברת ליד אנשים הם מתלחששים בינהם איזה רזה היא כיאלו שאני לא שומעת אמנם אני כמעט בת 13 במשקל 37 קילו אבל זה קצת מתחיל להעליב אותי לא חסר לי כלום בגוף אני בריאה לחלוטין למרות שאני נראית כאילו אני חולה במחלת אנורקסייה זה לגיטימי אמא שלי וסבתא שלי וכל הבנות מהצד של אמא שלי היו רזות את אמא שלי לא רצו לגייס לצבא ורק אחרי שהיא ילדה את אח שלי הגדול היא השמינה קצת אל תתייחסי לאנשים שמלגלגים עלייך את מושלמת כמו שאת מי שיתאהב בך יקבל אותך כמו שאת אל תנסי להסתיר את השלמות שבך
נערת הגורל
05/12/2013 11:48
37 ק"ג בגיל 13, זה באמת נשמע מוזר, אבל כול עוד את בריאה זה לא משנה. אף פעם לא הבנתי למה נטפלים לעניין האנורקסיה. הבעיה היא, שאם הייתה שלמות לא היה צריך להסתיר אותה. אבל אין שלמות. ואני לא צריכה שלמות, רק להוריד את הק"ג העודפים. אבל תודה ♥♥
05/12/2013 11:20
אולי את לא מקרה אבוד...
אמנ אמרתי כך כמה פעמים והתאמצתי כדי לבנות לך תפריט ,ידידתי.
הבעיה כאן זה בשר וירקות.
הפתרון היחידי הוא ספורט.
אפילו כשאין לך כוח,ספורט!
אני לא אגיד לך"תנסי" כי את לא תנסי.
אבל לפחות צריך שסבתא שלך תדחוף לך יותר ירקות במרק.
נ.ב,מרקים זה טוב.
את זללנית שוקולד גדולה גברת,תשכחי ממנו.
ובמקום מחשב תצאי החוצה או מששהו...
תשתי מיצים סחוטים ומים ותנסי להימנע משמנים ושומנים.
זה כל מה שיש לי לומר..סורי.
נערת הגורל
05/12/2013 11:40
אני כן מקרה אבוד, כולם יודעים, צריך להשלים עם זה, לעזאזל!
אני לא כועסת עלייך, אלא על התשובה, ועל תשובות מסוג זה.
אם יגידו לי עוד משהו על התזונה שלי אני אתחיל לצרוח ברמות.
כתבתי כבר על ספורט, אין צורך שאני אפרט את זה כאן שוב.
לא עזרת לי במיוחד. אבל תודה בכול מקרה.
05/12/2013 13:06
אני מצטערת.אין לי איך.
נשבעת לך שאני יושבת במרפסת על אדן החלון ובוהה בשמיים,אין רעיון.
נערת הגורל
05/12/2013 17:45
אני לא צריכה רעיונות או עצות.
אני השלמתי עם הדבר הזה כבר.
זה בא רק כדי לפרוק את הכאב.
ג'ול
06/12/2013 13:06
מותר להיות רזים ומותר להיות שמנמנים, כל עוד זה לא מסכן את הבריאות זה בסדר, זה מה שחשוב!. העיקר שתרגישי שלמה עם עצמך. ולפי הכתיבה שלך את בהחלט צריכה להיות גאה בעצמך, באמת!♥♥
נערת הגורל
06/12/2013 13:30
האמת היא, שרוב הבעיה זאת הבריאות. אם המצב לא ישתפר בעוד כמה שנים, אני אחלה. עודף משקל, חוסר בויטמינים, ועוד. אבל בסה"כ אני מניחה שהמצב יכל להיות גרוע יותר. תודה רבה על המחמאה ♥♥
Be Your Own Hero
07/12/2013 12:26
אני דווקא כן נכנעת...
אני לא מרשה לעצמי לאכול.
אתמול לא אכלתי צוהריים ובוקר.
טוב עד שחברה שלי גרמה לי.
אבל היום לא אכלתי...
אם את רוצה..: storygirl.ella@gmail.com
תמיד כאן♥
נערת הגורל
07/12/2013 17:22
אל תיכנעי. זה לא בריא, וזה לא עוזר באמת.
תודה רבה, אולי אני אפנה ואדבר איתך קצת ♥
Lady In Black
07/12/2013 12:55
אני מזדהה איתך מאוד בקטע הזה, אני דיי שמנה בפנים ובבטן רק שאצלי זה לא מצב בריאותי,סתם מכוער. אני מצטערת שאין לי שום עצה בשבילך חוץ מלומר לך שאני מזדהה,אני אובדת עצות בנושא הזה, וכמו שאמרו כבר לפי הכתיבה שלך את עוד תגיעי רחוק ויש לך על מה להיות גאה בעצמך!
נערת הגורל
07/12/2013 17:23
זה בסדר. לא לכול אחד יש עצות, ולמען האמת גם העצות שיש לרוב נפסלות אצלי. אז אנחנו מזדההות. את לא לבד. ותודה רבה על המחמאות. אני כותבת מטבעי ♥
TigerLily
25/02/2014 14:08
אין דבר כזה מקרה אבוד.
וזאת אני אומרת, בתור אחת שמבינה, אחת שהייתה שם.
לא אכלתי ירקות עד תחילת השנה הזו, ובכיתה ה' שקלתי 42, כשכולם שקלו 30.
עליתי ל57 בכיתה ט', וירדתי ל52 ושמרתי על זה כבר כמה חודשים.
כמו ששמת לב, אני מאוד לא יציבה מבחינת המשקל.
והייתי אוכלת את אותו הדבר כל הזמן, לא טעמתי שום דבר.
את פשוט צריכה כוח רצון.. ולהתחיל עכשיו.. כי הגיל שלי זה יותר קשה, זה די מאוחר.
כוח רצון ולא יותר מזה.. אם את רוצה את זה באמת, אין תירוצים.
תגידי ביי לשוקולד, היי לספורט, היי לירקות וביי לפחמימות. (פחמימות הכוונה לפחמימות לבנות כמו פסטה, אורז, תפו"א, לא לפחמימות מורכבות כמו לחם מלא, קטניות)
lovely
19/04/2014 21:20
תשלחי לי הודעה ואני יסביר לך בדיוק למה לאנורקסיה ובולמיה את לא הולכת להיכנע בחיים !
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון