כמו שזכרתם, ואולי גם לא, מפני שמעולם לא טרחתי להקליד על כך ולהפיץ, בשישי הזה, בראש- השנה, זה כנראה נכון.
ועוד עם הכיתה, עם מלאת גישת ה Fuck you. אבל תעזבו, אני לא אטרח לפטפט ולפרט עוד הרבה, בגלל ההצקות. הצקות איומות, ילדותיות, שמורות רק לה ולעצמי. אז כן, למקרה שתהיתם, מאיה, דודתי. אחת כזאת, שכתבה עם 'חיוך' כול משפט. זאת שזקוקה למדריך הסיפורים.
היי 3:
עדן לא סיפרה לכם דיש לה ויומולדת בעוד יומיים אז מזל טוב לה. ומחר אנחנו הולכות לרכיבה על סוסים אז תיתכוננו לחפירות :P
וביום שישי יהיה לה הפתעה שכבר לא הפתעה כי היא יודעת מזה.. אז היא תספר כשנחזור :3
וביום שישי יהיה לה הפתעה שכבר לא הפתעה כי היא יודעת מזה.. אז היא תספר כשנחזור :3
לפי חוסר החשיבות בדיבור שלא נגמר, רואים שאנחנו קרובות משפחה.
וכן, משעמם עכשיו, בגלל שאין מה לעשות (וגם בגלל מאיה, יש את מי להאשים), אז כן, לפני שאני נכנסת להלם, ומסוחררת מרוב ההשפעה הנחותה והמשעממת שבאוויר, אני אאלץ לעזוב אותכם, תשתעשעו בעצמכם.
כמה נוח זה לשבת בתוך מכונית שחורה, או כמו שאפשר לכנות אותה 'אפורה- כהה', כשהרוח שנושבת על פרצופי היא חמה עד לוהטת. ועוד לסיים את 'עורבני חקיין', תוך לא כמה יותר מכמה דקות. לצפות ממנה להיות מעט יותר בוגרת, את זה אי- אפשר. וב'ממנה', הכוונה לאותה נערה שאני יושבת למענה באוטו ה'אפור- כהה', וכמו שכבר סיפרתי, מסופר, ואספר, דודתי. אותה נערה ששרה ומזמרת בקול צפצפני ומקשקשת על נייר צהוב, בלורד צהוב. ואם תהיתם, היא נולדה איתי באותה השנה. כלומר היא בגילי. לבנתיים.
כמו שזכרתם, ואולי גם לא, מפני שמעולם לא טרחתי להקליד על כך ולהפיץ, בשישי הזה, בראש- השנה, זה כנראה נכון.
ועוד עם הכיתה, עם מלאת גישת ה Fuck you. אבל תעזבו, אני לא אטרח לפטפט ולפרט עוד הרבה, בגלל ההצקות. הצקות איומות, ילדותיות, שמורות רק לה ולעצמי. אז כן, למקרה שתהיתם, מאיה, דודתי. אחת כזאת, שכתבה עם 'חיוך' כול משפט. זאת שזקוקה למדריך הסיפורים.
היי 3:
עדן לא סיפרה לכם דיש לה ויומולדת בעוד יומיים אז מזל טוב לה. ומחר אנחנו הולכות לרכיבה על סוסים אז תיתכוננו לחפירות :P
וביום שישי יהיה לה הפתעה שכבר לא הפתעה כי היא יודעת מזה.. אז היא תספר כשנחזור :3
וביום שישי יהיה לה הפתעה שכבר לא הפתעה כי היא יודעת מזה.. אז היא תספר כשנחזור :3
לפי חוסר החשיבות בדיבור שלא נגמר, רואים שאנחנו קרובות משפחה.
וכן, משעמם עכשיו, בגלל שאין מה לעשות (וגם בגלל מאיה, יש את מי להאשים), אז כן, לפני שאני נכנסת להלם, ומסוחררת מרוב ההשפעה הנחותה והמשעממת שבאוויר, אני אאלץ לעזוב אותכם, תשתעשעו בעצמכם.