ובכול מקרה, בעקבות ההמלטה של פריז, (יקראו לסייח ונציה) סוסתה של דודתי, היא נאלצה לרכוב על סוס שחור, די נמוך, בעל עיגול מעוות במצח. ושמו כשם הסוס החביב, ברק. ואם כבר הגענו אליו, אני יכולה לספר לכם על קאנטר מזוויע, שאפילו לא התכוננתי והתכוונתי אליו. בעקבות טרוט, והמעבר הצר שבו עשינו אותו, עם עוד שלושה סוסים מקיפים אותי מכול עבר, זה קרה. שתי בנות, בגיל העשרים, לפיהן, לא נחת עליהם רושם ראשוני חביב, כי נהייתי חצופה, חצופה ביותר. התחלתי לדבר הרבה, ונהייתי האמיצה ביותר, אני בוטחת בברק יותר מכול אחרים, למרות שהוא מתרגז פה ושם.
והנה, ביום הזה ממש, שישי, בת המצווה. וקיבלתי טיול. משונה, מוזר, ומעוות. נסיעה לעין- גדי, ולים- המלח, הצמודים.
אז נכנסתי לים- המלח. צפתי. בסדר. ופתאום, מתחיל לכאוב. יצאתי, ורצתי לרכבת הזעירה שמסיעה אותנו.
וכשחזרתי, לא ראיתי יותר את דודתי וחברתה, למרות שפגשנו שתיים, אבל מאוחר יותר. בקצרה, הן נסעו לחפש אותי בעין- גדי. והלא- ייאמן קרה. אחרי כמה דקות, שבהן כבר איבדתי את הסבלנות, שאין לי, התחלתי ללכת מים- המלח. וזאת דרך ארוכה ומייגעת. הזעתי, ונצצתי. שמן רותח. בקיצור, מצחיק ומעוות. מוזר.
אין לי מה לספר לכם, מלבד זה שהזעתי. והרבה הזעתי.
וכן, דודתי המאכזבת לא כותבת לכם דבר היום, אז כן, תצטרכו להשתעשע רק בי...
you know... Happy Birthday to me
אם רציתם, תהיתם, או כול דבר אחר, לדעת למה הבלוג מאבד מהעומק, לא לדאוג, זה רק מדי פעם.ובכול מקרה, בעקבות ההמלטה של פריז, (יקראו לסייח ונציה) סוסתה של דודתי, היא נאלצה לרכוב על סוס שחור, די נמוך, בעל עיגול מעוות במצח. ושמו כשם הסוס החביב, ברק. ואם כבר הגענו אליו, אני יכולה לספר לכם על קאנטר מזוויע, שאפילו לא התכוננתי והתכוונתי אליו. בעקבות טרוט, והמעבר הצר שבו עשינו אותו, עם עוד שלושה סוסים מקיפים אותי מכול עבר, זה קרה. שתי בנות, בגיל העשרים, לפיהן, לא נחת עליהם רושם ראשוני חביב, כי נהייתי חצופה, חצופה ביותר. התחלתי לדבר הרבה, ונהייתי האמיצה ביותר, אני בוטחת בברק יותר מכול אחרים, למרות שהוא מתרגז פה ושם.
והנה, ביום הזה ממש, שישי, בת המצווה. וקיבלתי טיול. משונה, מוזר, ומעוות. נסיעה לעין- גדי, ולים- המלח, הצמודים.
אז נכנסתי לים- המלח. צפתי. בסדר. ופתאום, מתחיל לכאוב. יצאתי, ורצתי לרכבת הזעירה שמסיעה אותנו.
וכשחזרתי, לא ראיתי יותר את דודתי וחברתה, למרות שפגשנו שתיים, אבל מאוחר יותר. בקצרה, הן נסעו לחפש אותי בעין- גדי. והלא- ייאמן קרה. אחרי כמה דקות, שבהן כבר איבדתי את הסבלנות, שאין לי, התחלתי ללכת מים- המלח. וזאת דרך ארוכה ומייגעת. הזעתי, ונצצתי. שמן רותח. בקיצור, מצחיק ומעוות. מוזר.
אין לי מה לספר לכם, מלבד זה שהזעתי. והרבה הזעתי.
וכן, דודתי המאכזבת לא כותבת לכם דבר היום, אז כן, תצטרכו להשתעשע רק בי...
you know... Happy Birthday to me