עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

שיתוק

10/09/2013 21:56
נערת הגורל
אחרי הרצאה, ארוכה בהחלט, של מה לעשות ומה יקרה, ועוד, אני בוהה.
תמיד תיעבתי את התחושה שמסתכלים עליי, עוקבים אחרי הצעד שלי, מתבוננים. 
אני לא מבינה למה צריך לזייף. לעקוץ. 
זה דבר פעוט, אבל אני כשיש סיכוי לצעקות, אני מתכדרת בבהלה, אני מייללת כמו גור.
זאת רק הייתה אספת הורים, אבל היא גרמה לי לבהות, My mother.
אוף, תעקבי אחרי כול שטות שאני עושה בכיתה.
אוף, תתני לי לשלם על כול דבר קטן שאת רואה. 
אבל תעשו לי רק דבר אחד.
Let me keep your ears and shout.
My soft place will not remain forever.
Can we stop to think, and that's it?
אחרי הרצאה, ארוכה בהחלט, של מה לעשות ומה יקרה, ועוד, אני בוהה.
תמיד תיעבתי את התחושה שמסתכלים עליי, עוקבים אחרי הצעד שלי, מתבוננים. 
אני לא מבינה למה צריך לזייף. לעקוץ. 
זה דבר פעוט, אבל אני כשיש סיכוי לצעקות, אני מתכדרת בבהלה, אני מייללת כמו גור.
זאת רק הייתה אספת הורים, אבל היא גרמה לי לבהות, My mother.
אוף, תעקבי אחרי כול שטות שאני עושה בכיתה.
אוף, תתני לי לשלם על כול דבר קטן שאת רואה. 
אבל תעשו לי רק דבר אחד.
Let me keep your ears and shout.
My soft place will not remain forever.
Can we stop to think, and that's it?
11/09/2013 07:13
מזדהה..
קורה לי לפעמים...
נערת הגורל
14/09/2013 08:24
תודה ♥
13/09/2013 23:48
מזדהה...♥♥♥
מדוע יש לבחון כל צעד, לעקוב אחר כל פסיעה...?^^
זה מלחיץ. משתק. מיותר. כל אדם מתקדם בקצב שלו.><
בנוגע לאספת הורים - עבור מה לחשוף אירועים מביכים, משפילים וזדוניים מהעבר, לזרות מלח על הפצעים...?!-_-
נערת הגורל
14/09/2013 08:25
כול פסיעה נחרטת בקפידה. אני נלחצת.
האם זאת מזימה כנגדי? פרח יקרה, טוב שאת פה ♥
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: