עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
ארכיון ספטמבר 2013
'אפורה- כהה'
04/09/2013 22:10
נערת הגורל
כמה נוח זה לשבת בתוך מכונית שחורה, או כמו שאפשר לכנות אותה 'אפורה- כהה', כשהרוח שנושבת על פרצופי היא חמה עד לוהטת. ועוד לסיים את 'עורבני חקיין', תוך לא כמה יותר מכמה דקות. לצפות ממנה להיות מעט יותר בוגרת, את זה אי- אפשר. וב'ממנה', הכוונה לאותה נערה שאני יושבת למענה  המשך...
9 תגובות
הרבה זיעה.
06/09/2013 22:56
נערת הגורל
אם רציתם, תהיתם, או כול דבר אחר, לדעת למה הבלוג מאבד מהעומק, לא לדאוג, זה רק מדי פעם. ובכול מקרה, בעקבות ההמלטה של פריז, (יקראו לסייח ונציה) סוסתה של דודתי, היא נאלצה לרכוב על סוס שחור, די נמוך, בעל עיגול מעוות במצח. ושמו כשם הסוס החביב, ברק. ואם כבר הגענו  המשך...
12 תגובות
מיתריה של רוּ
08/09/2013 18:31
נערת הגורל
אפשר לחשוב, קיבלתי גיטרה. כן, גיטרה. לא התרשמתי. קיבלתי שני מפרטים ותיק. נגעתי במיתרים. ונתנו לי בנתיים שלושה תווים ללמוד ולשנן. התחלתי לפרוט על המיתרים. בעזרת ידיי החשופות, ולעתים בעזרת מפרט. לא הלך לי, ולא השתפרתי. אבל כן הסתקרנתי. ואני פורטת. יוצאים צלילים מעטים, חלושים או משתלחים. מזייפים ומעטים, אך  המשך...
23 תגובות
Well, that's fine.
10/09/2013 18:54
נערת הגורל
אז כן, הגיע זמני לספר לכם, על בית הספר. זה שבוא אני נמצאת. די בסדר, המורים ביחס טוב, השיעורים משעממים, אבל זה לא כמו שתיארתי לעצמי. אין הרבה סנובים או סנוביות, אין חבורות, רק פה ושם כמה בלתי נפרדים. אם אני נמצאת לבדי, זה כבר אחר. ניגשות אליי, שואלות למה  המשך...
14 תגובות
שיתוק
10/09/2013 21:56
נערת הגורל
אחרי הרצאה, ארוכה בהחלט, של מה לעשות ומה יקרה, ועוד, אני בוהה. תמיד תיעבתי את התחושה שמסתכלים עליי, עוקבים אחרי הצעד שלי, מתבוננים. אני לא מבינה למה צריך לזייף. לעקוץ. זה דבר פעוט, אבל אני כשיש סיכוי לצעקות, אני מתכדרת בבהלה, אני מייללת כמו גור. זאת רק הייתה אספת הורים,  המשך...
4 תגובות
Think and worry...
11/09/2013 22:58
נערת הגורל
It's scary. אמרו לי לנצל את הילדות, שהעתיד עוד רחוק. ולמרות שתמיד אני אהיה זאת שאוהבת נוסטלגיה ודברים קטנים, זה מפחיד. אני לא מתייחסת, אני מזלזלת, אני לא מרוכזת. זה לא לגמרי בשליטתי. כששואלים אותי משהו בשיעור, ומטלטלים את השקט שבי, אני קופאת ובוהה. כמו שיש את המניע, השתחרר איזה  המשך...
4 תגובות
If you don't want to see, close your eyes.
14/09/2013 07:39
נערת הגורל
כמה קל ופשוט, להגיד להניח לזה, ולהשים פס על המשקל. אבל אני אסיים. כשילדה בת שתים- עשרה, בגובה מטר שישים וארבע, שוקלת פאקינג שישים. חשכו עיניי. המספר מאיים, אך הוא לא זז ממקומו, שחור על גבי לבן. במקום הוא היה יכול לכתוב ' Finished, you fat ' אני לא פסימית,  המשך...
21 תגובות
חלק שלא מתקלף.
14/09/2013 09:26
נערת הגורל
בשנה הראשונה של הגן, כול יום מחדש, הייתי בוכה ולא רוצה שאימא תלך. אני זאת שרוצה להישאר עם הפיג'מה שלה כמה שהיא רק יכולה. אני זאת שרוצה לקחת ולחבק את ההיפופוטם הענקי והרך. אני זאת שיכולה לבלגן את כול הבית ואז להאשים את החתול. אני זאת שאוהבת לשכב על הרצפה  המשך...
15 תגובות
מכונה ושמה ארין.
14/09/2013 15:58
נערת הגורל
לרגעים מסוג זה היא התכוננה. ארין חושלה להיות כמכונת הרג. האות שלה הופיע, אזעקות מחרישות אוזניים. היא שם. נשמה את האוויר, ואת ריח טיפות הדם. היא לא התעייפה, לא התנשפה, רק האדימה וירתה ללא קץ. ולמרות המיומניות, היא הייתה כמו ילדה. כשהיו נכנסים לחייה, לא היו תחושות. היא לא הרגה,  המשך...
21 תגובות
מתחת לאדן החלון.
17/09/2013 10:16
נערת הגורל
אני שואפת את האוויר הצח. בבוקר, בצהריים, מתי שמזדמן לי. הכול שקט, רוחות קלילות, מגרש החול העזוב, והשמש המאירה. אומנם זאת לא מרפסת, אך יש לי מעט מקום להידחס. חתולים. כמה חתולים בוגרים, והרבה גורים. רכים, בעלי עיניים חלשות, מנסים לאיים, אך הם כה זעירים. בלי הרבה מחשבה, זרקתי להם  המשך...
29 תגובות
הנה, פגשתי אותה.
18/09/2013 19:40
נערת הגורל
הגעתי מוקדם. כרגיל. חצי שעה לפני הזמן. השמיים אפרפרים, באוזניי האוזניות השחורות. השומר ליד השער מסתכל עליי בחשד. בכול זאת, נערה על יד השער כבר חצי שעה, לא זזה. מראה את התיק הלבן הקטן שעל כתפי, לזיהוי. היא מסתכלת עליי במבט מוזר. אני פוסעת לעברה. אני מושיטה לעברה, תמונה בשחור  המשך...
27 תגובות
.D'ont look at me
19/09/2013 17:24
נערת הגורל
לא חשבתי שיגידו את זה. שעשיתי את זה סתם. זה לא הדליק אותי. בדור הישן, לא העזנו להיפגש. אף אחד לא הכיר את האחר, רק אם הזמן. ואם זאת, חשש. בכול זאת, לא ראית אותו מעבר למסך. אחרי הרבה זמן, ופרישות, זה הוצת. הצית הכול. היה פחות לחץ, כאילו הוסיפו  המשך...
22 תגובות
This is my mother
22/09/2013 11:16
נערת הגורל
אני רואה כאלה שמסתכלים על אימן כמעוררות הערצה. ואני, מקנאת בכם. היא נטשה אותי בלי להניד עפעף. תרתי משמע, היא פשוט עזבה בעודי ילדה צעירה בת חמש. הייתי אצל סבתי ואבי, גדלתי איתם חמש שנים, ללא כול קשר, אף לא מילה עליה. בערך בכיתה ג'. אני הולכת עם סבתי לעבודה,  המשך...
22 תגובות
היום הזה...
24/09/2013 17:07
נערת הגורל
זה לא מופיע כמעט, אבל יש את אותם ימים. מסוג חריג, מסוג יפהפה. כשהרוח הקרה פולשת לחדרי, בעוד חתולי הזעיר מנמנם לאט, חולם. כשהחיוך שבתוכי לא יורד, כאילו החיים שינו את תכליתם והפכו לאושר. בעוד המחשבות האופטימיות מפלחות את העור וזורמות בעורקיי. יש יום כזה, בין אם השמש זורחת,ובין אם  המשך...
14 תגובות
אחרי שנפגשנו
25/09/2013 09:47
נערת הגורל
אפשר לחשוב, מפגישה אחת, כול מה שהיה, התפתח. נפגשנו פעם שנייה. ואז פעם שלישית. בחוץ ובבית. ובום, קבענו גם היום, פגישה רביעית. זה לא שדיברנו המון לפני זה, זה לא שהיינו תאומות. אבל איכשהו, שררה אווירה של היכרות ארוכה, שנים. פארק כושר. דיבורים, צחוקים, שטויות. הולכות והולכות בלי להשים לב.  המשך...
16 תגובות
I'm afraid to eat
25/09/2013 13:11
נערת הגורל
שמנה. פשוט לא מרוצה מהמשקל. פשוט לא מרוצה מהכרס. פשוט לא מרוצה מהעודפים. פשוט לא מרוצה מהשומנים. פשוט לא מרוצה ממש שיגידו. בחור הנידח שלי, אין את הפעילות. אין רכיבה על סוסים. וגם החורף קרב. ספורט זה פשוט לא בשבילי. אני מתעייפת, מאדימה ומתייאשת תוך דקות. ולמרות שאני מתקדמת כול  המשך...
45 תגובות
.Worry, it's a cat
25/09/2013 23:19
נערת הגורל
נוסעים למלון באילת. כמה קל, לגרור אותי למסע מייגע. בוא נניח לרגע את זה שאני אמורה להתעורר בארבע בבוקר. אני דואגת לחתול, הוא כה קט, זעיר, תמים ומורגל לבית חם. הוא היה ברחוב. אני לא יכולה להרשות את זה, חזרה לשם. סבתא שלי אמורה לבוא ולהאכיל אותו כול יום. ומה  המשך...
19 תגובות
לאזור אומץ
29/09/2013 14:15
נערת הגורל
למקרה ותהיתם, הייתי במלון, ולצערי לא היה מחשב. אך יצאתי לחופשה בת שלושה ימים. כשהשקפתי מהמרפסת, ראיתי את ההרים המשקיפים, הבניינים הנוצצים, ואת הבריכה וצורתה לב. מיטתי הייתה מתקפלת, אך עצומה, לשלושה אנשים. עם סדין וכריות, הייתה רכה וצחורה. בעודי מחליקה על קרח, אני נאחזת במעקה. בדקותיי האחרונות, אני אוזרת  המשך...
24 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון