עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"המטרה באומץ היא לא להיות אדם חסר פחד, אלא לחיות עם הפחד כשאתה שולט עליו."
חברים
Be Your Own HeroLady In BlackDarkEaglemy life-mishelSuzancosmicBFF
TigerLilymissteenagerסופרת כוכביםחיים של אחרים- סיפור בהמשכים.סייג'
ארכיון אוקטובר 2013
.Mom, you're stupid
01/10/2013 14:44
נערת הגורל
אני תוקפת את החבר שלך, וכן כי אני מתרגזת. מאחוריי הצחוק אני אטומה, כ"כ כועסת ברמות. יש לי אבא, ופתאום כבר מדברים על אח צעיר. את דוחסת לי את בן- זוגך לכול מקום אפשרי. את דוחפת אותי לציפיות שאת רוצה, דורשת. את מתרגזת למרות שאת יודעת שלא שיקרתי. את מציקה  המשך...
9 תגובות
"Wow, you're beautiful"
04/10/2013 18:25
נערת הגורל
מבין הדברים החריגים שקרו לי, מצאתי את עצמי די פעורת פה. וזה לא החלק המוזר. אחת מחברותיי בשירותים, ואני מסדרת מול המראה את הפוני, לפני שיכסה לי את העיניים. ילדה אחת ניגשת, וכמו רוב הבנות שראיתי, מסדרת את פניה ובודקת כול שטות וסדק. לבסוף אני קולטת, שהיא מתבוננת בי, פעורת  המשך...
19 תגובות
!Give me the blow
05/10/2013 10:20
נערת הגורל
אפשר לקחת את המקלדת, ולזרוק אותה, שתישאר שם. אין טעם למרר את חייה באותן ההקלדות, באותן המילים. הרי הדמעות שזלגו לאט ובשקט מעולם לא היו כה חזקות. הסף, הקצה שעליו אני עומדת, ממנו אני רוצה לקפוץ. כשאבא אמר לי אתמול 'זה היה בעבר, תעזבי את זה'. רציתי לבעוט בו. לבכות.  המשך...
14 תגובות
נקודת מבט | קטע
08/10/2013 16:27
נערת הגורל
חלף זמן, כשבוע, אני עוד תוהה מה יקרה, ומה יתחולל. אני פוקח את עיניי בחשש, המועקה במה שעלול להיחשף. אני חש בפרווה המוכרת לצידי, עוטפת ומשרה לי רוגע. לאט, וחודר לעיניי דבר מה מוזר, לפי הזכור לי, שמו 'אור'. לבסוף עיניי פקוחות, כמעט לגמרי, מטושטש אך לא הרבה. כפות רגליים,  המשך...
16 תגובות
?Where I failed
18/10/2013 20:36
נערת הגורל
אינני יכולה לשבת על יד העץ הקבוע, מכיוון שחבורה כבר עומדת שם. רוח, השמיים מעליי מאפירים, גרפיטי על קיר ישן שמכער את הפרחים. אחד מהחבורה, הוא המציק, אחד כזה שנדבק, אך אפשר לסלק אותו. הוא לא יושב שם. המכור לפאלפון, זה שקורא לי 'מוטציה', ומתחילים במרדף. הוא לא יושב שם.  המשך...
10 תגובות
.It's still here
19/10/2013 11:40
נערת הגורל
שמעתי, ולא מעט, על כך שהילדות הולכת., שכולם ממהרים. חלקכם אף כתבתם את זה. הערב יורד. אני קוראת ספר בחוץ. הרוחות הקלות פסקו, נדלקו האור העמום של פנסי הרחוב. לפני שלוש שנים נהגתי ללכת לרחוב לידי. לבלות עד רדת הערב ולטפס על מבנים כלשהם, ועל המקלט זה היה עם בנות  המשך...
17 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון