כדי שלא אמחק את זה וזה יישכח לעוד כמה חודשים, אני לא אכביר במילים. קצר ולעניין.
החופש הגדול הסתיים, והוא היה נחמד. טסתי לברצלונה, טיול שארך חמישה ימים והיה ארוך לטעמי, אבל היו בו דברים יפים. נהניתי ממוזיאונים גדולים וכנסיות מרהיבות. התארחתי אצל דודה שלי במשך כמה ימים, שהיא אחת מהחברות הטובות שלי.
כיתה י"ב לא טובה יותר מהכיתה שלפניה. המון שעות, עבודות קשות, מחויבות אישית שמשגעת אותי כבר שנים. בכל סוף שנה המורים טוענים שהכול בסדר והשעות כולן חתומות ובתחילת השנה שאחריה - אין כלום. לא מיידעים אותי, שולחים אותי לכל מני מקומות כשאפילו פנקס חתימות אין לי. שלא נדבר על זה שהדם שלי מתחיל לרתוח כל פעם שמאיימים עליי באי-מתן בגרות. נוסף על הצרות האלה, אני יוצאת למסע פולין בסוף החודש הבא. הבעיה היא שעד אז מעמיסים עלינו בהרבה פעילויות, שרובן מיותרות לחלוטין ונערכות במשך שעות. בקיצור, בית הספר מעמיס ומוציא אותי מדעתי, כמו קודם.
מסתבר שהילד שאהבתי, או לפחות חשבתי שאהבתי, בזוגיות. אמנם חשדתי בזה בעבר, אבל לפני כמה שבועות הוא פשוט אמר את זה לי ולכמה חברים. זה לא מפריע לי כמו שציפיתי, ובטח שזה לא זהה לפעם הקודמת שבה בכיתי כמעט יום שלם. אני כבר חושבת שאלה היו סתם הורמונים הפעם. אז במקרה הזה נותרנו ידידים, מבלי שאמרתי לו משהו, ונראה שהכול בסדר בינינו.
כמה דברים קצרים. היה לי יום הולדת, ב-6.9. כמו כל שנה, מן הסתם. עכשיו אני כבר בת 17, גיל שנשמע הרבה יותר מבוגר מ-16. לא השתניתי בהרבה, רק שעכשיו התירוץ "אני בת נוער, מותר לי" בכל הנוגע לשטויות שאני עושה, נשמע מוזר יותר. בתור מישהי שנחשבת צעירה, כי נולדתי ממש בסוף השנה, לא עשיתי יותר מדי, אבל לפני חודש הייתי צריכה להגיע לצו ראשון בלשכת גיוס. התייצבתי, ואני מודה שזה קצת ריגש אותי.
שטות אחרונה חביבה. התאהבתי בספר "ההוביט", ומן הסתם גם צפיתי בכל שלושת הסרטים המבוססים עליו. עד עכשיו אני צופה בהם. נראה שהייתי צריכה תחביב להידבק אליו גם הפעם.
זהו. זה מה שקורה בזמן האחרון.
שיהיה חג סוכות שמח לכולם.
;){kind=link}