.Mom, you're stupid |
|
אני תוקפת את החבר שלך, וכן כי אני מתרגזת.
מאחוריי הצחוק אני אטומה, כ"כ כועסת ברמות.
יש לי אבא, ופתאום כבר מדברים על אח צעיר.
את דוחסת לי את בן- זוגך לכול מקום אפשרי.
את דוחפת אותי לציפיות שאת רוצה, דורשת.
את מתרגזת למרות שאת יודעת שלא שיקרתי.
את מציקה לי על שיעורים על אף שזה מלחיץ.
את מביכה אותי ועושה רק כרצונך, גם ברחוב.
אין לי רגשות אשם, למרות שאתמול חגגת יום הולדת.
.I want to wake up, where I'll forget you
?How can this be
|
|
|
|
|
 | מה שכתבת כרגע הזכיר לי תקופה ישנה שהייתי רוצה לשכוח.. זה עובר או שמתרגלים לזה, אך זה לא יישאר ככה, סמכי עליי. התמונה מדהימה. |
|
 | הלוואי. אבל כתבתי על זה בעבר, אולי ראית ואולי לא. חמש השנים שבהן היא נמחתה מכול זיכרון שיש, מכול רגע. שכחתי שיש דבר כזה 'אמא'. ועכשיו? אני מצטערת שאני יודעת. וכן, התמונה אכן מדהימה. אבל תודה לך בכול מקרה, טייגר לילי. את מקסימה ♥ |
|
 | מדהים, אני חווה את אותו דבר... זה יחלוף, את תחשפי רגשית, תסירי את המסכה, ותמידי את נערת הגורל האמיתית, אשר הכל כה אוהבים, אני מקווה... עבור שתינו. את מקסימה, התמונה מסעירה והפוסט מרגש... ❤❤❤ נ.ב - לעד אל תצטערי על כך שיש לך אמא. כאשר תאבדי אותה, והיא תמחה מפני האדמה. זה ייכאב, את תתנפצי, תקרסי, תסדקי. נצלי את הרגעים הספורים, השעות האחדות עמה, לפני שיהיה מאוחר, ויבוא הקץ, התום...❤ |
|
| הקץ אינו נראה כה רחוק וכה מזעזע, אתפלא אם ירדו דמעות. היא לא גידלה או חינכה אותי, התמוגגה והלכה לנגד ילדה זעירה. הלוואי וכך היה, אך אני כה אטומה, הרי הכאב וסדקי הכעס עצומים ♥ |
|
| תשמחי שיש לך אמא. למרות שהיא יכולה להיות מעצבנת ולפעמים חופרת היא עדיין אמא שלך. יש ילדים אשר אין להם אימהות אבל הם מסתפקים במה שיש. תשמחי שיש לך משפחה חמה ואוהבת. לפעמים יש משברים בין הקרובים והאוהבים. אך, הם חולפים ונשכחים. אני בטוחה שיהיה בסדר. |
|
| כן, מעולם לא באמת יכולתי להגיד 'יש לי אמא'. אותה 'חמה ואוהבת' לא אמרה דבר והלכה. חזרה כאילו כלום, דחפה לי צרות לכול רגע. אני מבינה מה קורה, אני לא אידיוטית. איך אפשר לשכוח את הדברים הללו? |
|
| למרות שלא תשכחי את כל הצרות שהיא גרמה לך, אולי היא חזרה רק בגלל שהרגישה חרטה עזבה אותך. אולי היא רוצה לכפר על מעשיה. אני לא יודעת למה היא חזרה אלייך, אבל אולי זה לטובה. |
|
| להגיד שאני מזדהה,אני לא יכולה. אבל אני מבינה אותך.נכון שהיא 'סתומה',אבל היא עדיין אמא שלך. אני מבינה א הכעס שלך ואת זה שהיא דוחפת את החבר שלהלכל מקום. |
|
| ה'עדיין אימא', היא בכלל לא. לנטוש ילד זה לא להיות אימא. לחזור כאילו כלום לא קרה, זה לא להיות אימא. להתרגז אחרי כול זה, זה לא להיות אימא. לחשוב שאני לא מבינה, זה לא להיות אימא. אבל תודה ♥ |
|
;){kind=link}